הצגת מקור

הכת הסטואית היא כת פילוסופית יוונית-רומית , הכת הזו פועלת באופן רציף משנת 300 לפנה״ס ועד שנת 260 לספירה . 
היא עסקה בעיקר בחיזוק האופי (הטוב) המתבטא במידות טובות ובחולשות האופי (הרוע) .
הכת הסטואית משפיעה גם על העולם היווני וגם היהודי .
תקופת הסטואה הקדומה פעלה באתונה בראשות זנון מקיטיון, קלאנתס וכריסיפוס מסולי. משנתם מחולקת ל־3 סוגיות עיקריות: לוגיקה, פיזיקה ואתיקה.
התחלת האסכולה הסטואית הושפעה רבות מתורת הרקליטוס, שטען לזהות שישנה בין החוק שחל על האדם לבין חוקי הטבע, ותיאר את התבונה כאש יוצרת השוכנת באדם וביקום גם יחד.
שתי דמויות יהודיות שהושפעו מהכת הזאת היו פילון האלכסנדרוני ויוסף בן מתתיהו (אשר כתב ספר על עצמו ולפי דעתנו היה שחצן ).
בתקופה האמצעית של הסטואה, נהיו שינויים תרבותיים שאותם שהמנהיגים העיקריים של השינוי היו פנאיטוס ופוסידוניס. הם קירבו את תורתם לתורת אפלטון והצטרפו להוגי דעות נוספים שהחלו לפרש את המיתולוגיה בצורה שונה, הצורה האלגורית (יצירה שיש לה משמעות עמוקה יותר מהמסר הגלוי שנראה לעין).
בתקופה המאוחרת של סטואה, התפחתה וגלה הגות הסטואה ברומא. מי שלימד את התורה הסטואית היה מוסוניוס רופוס שנרדף על ידי נירון בגלל שלימד אותה.