הצגת מקור

[[הרמב"ם לפי רועי ג ורפאל ג ויהונתן ב]]

==באיזה תפקיד התבלט ומדוע נחשב לאישיות חשובה?==



הרמב"ם, רבי משה בן מימון, נולד בשנת 1135 בעיר קורדובה שבספרד, אז חלק מהאימפריה המוסלמית. קורדובה הייתה עיר מרכזית, תרבותית ורוחנית, ובאותה תקופה הייתה מרכז חשוב ללימוד תורה ופריחה אינטלקטואלית.



==מתי נפטר==
הרמב"ם נפטר בשנת 1204, בעיר פוסטאט (כיום חלק מקהיר, מצרים). הוא היה בן 69 במותו.


==מעשים בולטים שעשה==


חיבור ה"משנה תורה" (הי"ד החזקה) ו חיבור "מורה נבוכים"

==אימרה ידוע שאמר==



"האדם נפעל לפי פעולותיו וליבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שמהם יולדו ויתעוררו."

==מתי הגיע לארץ והיכן התגורר==



בשנת 1165 הפליג הרמב"ם מנמל בפאס שבמרוקו.

הגיע לנמל עכו, ששהתה אז בידי הצלבנים.

במהלך ביקורו בארץ, ביקר בירושלים וכנראה גם בחברון.

הוא שהה בארץ תקופה קצרה מאוד (כנראה כמה חודשים בלבד), כעולה ממכתביו.

כינה את יום עלייתו להר הבית (או סמוך לו) בשם "יום ישיבתי בארץ ישראל" וקבע אותו כיום שמחה אישי.

לאחר הביקור בארץ:
הרמב"ם המשיך למצרים, שם התיישב בפֻסטאט (היום חלק מקהיר).

שם חי ופעל עד סוף ימיו, ושם גם חיבר את רוב יצירתו הגדולה.



==מתי הגיע לארץ והיכן התגורר==


הרמב"ם (רבי משה בן מימון) הגיע לארץ ישראל בסביבות שנת 1165, לאחר שעזב את ספרד בעקבות הפלישה של אל-מוואחידון, שנפלה תחת שלטון מוסלמי קיצוני. הוא עבר מצפון אפריקה ושהה בעיקר במצרים, שם הוא היה לרופא של הסולטאן האיובי אל-פאדל וכתב את רוב חיבוריו החשובים, כמו "מורה נבוכים" ו"ספר המצוות".

לגבי התגוררותו בארץ ישראל, ישנה מחלוקת בין ההיסטוריונים אם אכן הוא התגורר בירושלים, כמו שמסופר לעיתים, או ששהה במקום לתקופות קצרות בלבד. אין עדויות חד משמעיות על כך שהוא התיישב שם באופן קבוע, אלא נראה כי הוא ביקר בירושלים במשך תקופה.


==הלל הזקן==
הלל הזקן היה נשיא ישראל והיה אישיות חשובה בגלל שהוא היה סבלני וחכם


הלל הזקן נולד בשנת 113 לפני הספירה ומת ב8 לפני הספירה ונולד בבבל ומת בפרובינקיה יודיאה הלל הזקן עלה לארץ בגיל 40


המעשים הבולטים שהלל הזקן עשה הם: קירב אנשים לתורה בענווה ובאהבה, הנהיג ענווה וסבלנות קיצונית, הקים שושלת של חכמים


אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני ואם לא עכשיו אימתי.
ההלל הזקן הגיע לארץ ישראל במצור בסביבות סוף המאה ה-1 לפנה"ס
אשתו של הלל – לא ברור הרבה על זהות אשתו של הלל הזקן, אך ישנו סיפור שמספר שהיא הייתה אחת מהנשים המעטות שזכו למעמד גבוה בתנאים החברתיים של אותה תקופה. בסיפור נוסף נמסר כי הלל היה נאמן לאשתו לאורך כל חייו, ואף לאחר שהתעשר לא עזב את דרכו הצנועה והנאה. העובדה שהוא התמיד בשמירה על חיי משפחה יציבים ונאמנים מוסיפה לאופיו המוסרי והערכי.


בניו – הלל הזקן היה אב לשניים או שלושה ילדים (יש מחלוקות בין מקורות שונים). אחד מהם היה שמעון, שהיה גם הוא חכם גדול ומצוין, והיה נחשב לאחד התלמידים המובהקים של הלל. שמעון היה תלמיד נאמן של אביו והמשיך את דרכו בבית המדרש. ישנה גם התייחסות לכך שהמשפחתיות הייתה ערך מרכזי במשפחת הלל.

הלל היה מגדולי הדור שנשאר עני – למרות שההלכה והחוכמה שלו היו מקובלות על רבים, הלל לא העשיר את עצמו ממעמדו כחכם. הוא היה עני במשך רוב חייו, והסיפור הידוע על כך שהיה מוכן להקריב את כל כספו כדי ללמוד תורה ממחיש את ענוותו. עובדה זו מראה גם על המשפחה שהוא הקים – משפחה שהייתה נשענת על ערכים של צניעות, תעודה ולימוד, ולא על רכוש או מעמד.


הייתה לו משפחת חכמים רחבה – הלל היה לא רק אדם חכם ומרצה, אלא גם משפחת חכמים. אחד התיאורים המוכרים ביותר שמובא בתנאים הוא ששני בניו – שמעון והילל, תלמידיו של אביהם, המשיכו את דרכו בסגנון הלימוד ובגידול הדור הבא של חכמים. בעובדה הזו לא רק הייתה המשפחה חכמה אלא גם מסורת של לימוד העבירה לדור הבא.