http://wiki.hashalom.org.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A8%D7%94%D7%91_%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F 2026-04-22T00:32:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.13.2 http://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A8%D7%94%D7%91_%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=513&oldid=prev 2013-05-19T06:24:33Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 06:24, 19 במאי 2013</td> </tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>3 - 5 לספירה.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>3 - 5 לספירה.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>==חוקרי התלמוד בימינו סבורים כי==</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>==חוקרי התלמוד בימינו סבורים כי==</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline"> </del>תהליך האיסוף והסידור של התלמוד הירושלמי נחתם בסוף המאה ה-4 או בתחילת המאה ה-5 לספירה.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>תהליך האיסוף והסידור של התלמוד הירושלמי נחתם בסוף המאה ה-4 או בתחילת המאה ה-5 לספירה.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>==התלמוד הירושלמי נחתם ב...==</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>==התלמוד הירושלמי נחתם ב...==</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>א. התלמוד הירושלמי נחתם בטבריה.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>א. התלמוד הירושלמי נחתם בטבריה.</div></td></tr> <!-- diff generator: internal 2026-04-22 00:32:27 --> </table>

דניאלימי http://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A8%D7%94%D7%91_%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=493&oldid=prev 2013-05-19T06:16:57Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 06:16, 19 במאי 2013</td> </tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>==התלמוד הוא==</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>==התלמוד הוא==</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline"> </del>שני מרכזי התורה שבארץ ישראל ובבל הצמיחו שני תלמודים: תלמוד בבלי, שנוצר בישיבות בבל, ותלמוד ירושלמי, שהוא פרי לימודם של חכמי ארץ ישראל. על אף ששני תלמודים אלה מבוססים על אותה משנה, ונוצרו במרכזים שהיו ביניהם קשרים רבים, הם שונים בשפתם, בהיקפם, בתוכנם, בסגנונם ובמקרים רבים גם במסקנותיהם ההלכתיות. &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>שני מרכזי התורה שבארץ ישראל ובבל הצמיחו שני תלמודים: תלמוד בבלי, שנוצר בישיבות בבל, ותלמוד ירושלמי, שהוא פרי לימודם של חכמי ארץ ישראל. על אף ששני תלמודים אלה מבוססים על אותה משנה, ונוצרו במרכזים שהיו ביניהם קשרים רבים, הם שונים בשפתם, בהיקפם, בתוכנם, בסגנונם ובמקרים רבים גם במסקנותיהם ההלכתיות. &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>==מי שכתבו את התלמוד הבבלי הם==</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>==מי שכתבו את התלמוד הבבלי הם==</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline"> </del>האמוראים , הרב אשי , רבינא ,</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>האמוראים , הרב אשי , רבינא ,</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>==מי שכתב את התלמוד הירושלמי הוא==</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>==מי שכתב את התלמוד הירושלמי הוא==</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline"> </del>רבי יוחנן ( בר נפחא ).</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>רבי יוחנן ( בר נפחא ).</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>==מבנה התלמוד==</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>==מבנה התלמוד==</div></td></tr> <!-- diff generator: internal 2026-04-22 00:32:27 --> </table>

דניאלימי http://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A8%D7%94%D7%91_%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=492&oldid=prev 2013-05-19T06:16:06Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 06:16, 19 במאי 2013</td> </tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline"> </del>==התלמוד הוא==</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>==התלמוד הוא==</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>&nbsp; שני מרכזי התורה שבארץ ישראל ובבל הצמיחו שני תלמודים: תלמוד בבלי, שנוצר בישיבות בבל, ותלמוד ירושלמי, שהוא פרי לימודם של חכמי ארץ ישראל. על אף ששני תלמודים אלה מבוססים על אותה משנה, ונוצרו במרכזים שהיו ביניהם קשרים רבים, הם שונים בשפתם, בהיקפם, בתוכנם, בסגנונם ובמקרים רבים גם במסקנותיהם ההלכתיות. &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>&nbsp; שני מרכזי התורה שבארץ ישראל ובבל הצמיחו שני תלמודים: תלמוד בבלי, שנוצר בישיבות בבל, ותלמוד ירושלמי, שהוא פרי לימודם של חכמי ארץ ישראל. על אף ששני תלמודים אלה מבוססים על אותה משנה, ונוצרו במרכזים שהיו ביניהם קשרים רבים, הם שונים בשפתם, בהיקפם, בתוכנם, בסגנונם ובמקרים רבים גם במסקנותיהם ההלכתיות. &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline"> </del>==מי שכתבו את התלמוד הבבלי הם==</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>==מי שכתבו את התלמוד הבבלי הם==</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>&nbsp; האמוראים , הרב אשי , רבינא ,</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>&nbsp; האמוראים , הרב אשי , רבינא ,</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>==מי שכתב את התלמוד הירושלמי הוא==</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>==מי שכתב את התלמוד הירושלמי הוא==</div></td></tr> <!-- diff generator: internal 2026-04-22 00:32:27 --> </table>

דניאלימי http://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A8%D7%94%D7%91_%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=486&oldid=prev 2013-05-19T06:13:45Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 06:13, 19 במאי 2013</td> </tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>&nbsp; רבי יוחנן ( בר נפחא ).</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>&nbsp; רבי יוחנן ( בר נפחא ).</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline"> </del>==מבנה התלמוד==</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>==מבנה התלמוד==</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>כאמור, מבנה התלמוד מבוסס על מבנה&nbsp; המשנה,&nbsp; ומכאן חלוקתו למסכתות: התלמוד הבבלי כולל שלושים ושבע מסכתות, ובהן כל המסכתות לארבעה משישה סדרי המשנה (ש&quot;ס) - מועד, נשים, נזיקין וקודשים - ומסכת אחת בלבד לכל אחד משני הסדרים - זרעים וטהרות&nbsp; כל מסכת בתלמוד הבבלי מחולקת לפרקים, ובכל פרק סוגיות רבות ושונות. בדרך כלל סוגיה תלמודית קלסית פותחת בציטוט מן המשנה.&nbsp; אחרי הציטוט באות על פי רוב שאלות הנוגעות לה, כגון: מנין למדו התנאים עניין זה? האין הוא סותר הלכה שנקבעה במקור אחר?&nbsp; מה עוד אפשר ללמוד ממשנה זו?&nbsp; האמוראים מנסים להשיב על שאלות כאלה ועל שאלות אחרות, לפרש מילים ומונחים הנזכרים בדברי התנאים, לנמק את ההלכות הנזכרות במשנה, להגדיר איסורים וחיובים, ליישב סתירות ועוד.&nbsp; כאמור, החלק של התלמוד הכולל את דברי האמוראים בלי המשנה נקרא גמרא. בדיונים ההלכתיים בתלמוד יש טיעונים וטיעוני נגד - מעין פרוטוקול של משא ומתן בין האמוראים בסוגיות הנדונות. עם זאת, לעתים קרובות אין בתלמוד הכרעה הלכתית, וספרי ההלכה שנתחברו בדורות שאחריו (דוגמת משנה תורה, שולחן ערוך) נועדו להשלים את החסר ולהציג דינים והלכות פסוקות על בסיס התלמוד הבבלי. כאמור, הטקסט התלמודי הוא טקסט משפטי והלכתי מעיקרו, אך לא כולו כזה: התלמוד הבבלי משקף גם את &quot;תחומי ההגות והחיים של העם&quot;&nbsp; ויש בו גם תכנים ספרותיים: &quot;כרבע מן החומר שבתלמוד הבבלי... שייך מבחינת תוכנו לתחום האגדה&quot;.&nbsp; יש בו דרשות והרחבות סיפוריות על סיפורי המקרא, סיפורים על אישים ועל דמויות מתקופת המשנה והתלמוד, חומר הגותי לא-הלכתי בנושאים תאולוגיים ודתיים (דוגמת ימות המשיח, יחסי אדם ואלוהיו) וכן משלים, אמרי חוכמה ופתגמים.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>כאמור, מבנה התלמוד מבוסס על מבנה&nbsp; המשנה,&nbsp; ומכאן חלוקתו למסכתות: התלמוד הבבלי כולל שלושים ושבע מסכתות, ובהן כל המסכתות לארבעה משישה סדרי המשנה (ש&quot;ס) - מועד, נשים, נזיקין וקודשים - ומסכת אחת בלבד לכל אחד משני הסדרים - זרעים וטהרות&nbsp; כל מסכת בתלמוד הבבלי מחולקת לפרקים, ובכל פרק סוגיות רבות ושונות. בדרך כלל סוגיה תלמודית קלסית פותחת בציטוט מן המשנה.&nbsp; אחרי הציטוט באות על פי רוב שאלות הנוגעות לה, כגון: מנין למדו התנאים עניין זה? האין הוא סותר הלכה שנקבעה במקור אחר?&nbsp; מה עוד אפשר ללמוד ממשנה זו?&nbsp; האמוראים מנסים להשיב על שאלות כאלה ועל שאלות אחרות, לפרש מילים ומונחים הנזכרים בדברי התנאים, לנמק את ההלכות הנזכרות במשנה, להגדיר איסורים וחיובים, ליישב סתירות ועוד.&nbsp; כאמור, החלק של התלמוד הכולל את דברי האמוראים בלי המשנה נקרא גמרא. בדיונים ההלכתיים בתלמוד יש טיעונים וטיעוני נגד - מעין פרוטוקול של משא ומתן בין האמוראים בסוגיות הנדונות. עם זאת, לעתים קרובות אין בתלמוד הכרעה הלכתית, וספרי ההלכה שנתחברו בדורות שאחריו (דוגמת משנה תורה, שולחן ערוך) נועדו להשלים את החסר ולהציג דינים והלכות פסוקות על בסיס התלמוד הבבלי. כאמור, הטקסט התלמודי הוא טקסט משפטי והלכתי מעיקרו, אך לא כולו כזה: התלמוד הבבלי משקף גם את &quot;תחומי ההגות והחיים של העם&quot;&nbsp; ויש בו גם תכנים ספרותיים: &quot;כרבע מן החומר שבתלמוד הבבלי... שייך מבחינת תוכנו לתחום האגדה&quot;.&nbsp; יש בו דרשות והרחבות סיפוריות על סיפורי המקרא, סיפורים על אישים ועל דמויות מתקופת המשנה והתלמוד, חומר הגותי לא-הלכתי בנושאים תאולוגיים ודתיים (דוגמת ימות המשיח, יחסי אדם ואלוהיו) וכן משלים, אמרי חוכמה ופתגמים.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td></tr> <!-- diff generator: internal 2026-04-22 00:32:27 --> </table>

דניאלימי http://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A8%D7%94%D7%91_%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=484&oldid=prev 2013-05-19T06:12:39Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 06:12, 19 במאי 2013</td> </tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">1. </del>התלמוד הוא <del class="diffchange diffchange-inline">: </del>שני מרכזי התורה שבארץ ישראל ובבל הצמיחו שני תלמודים: תלמוד בבלי, שנוצר בישיבות בבל, ותלמוד ירושלמי, שהוא פרי לימודם של חכמי ארץ ישראל. על אף ששני תלמודים אלה מבוססים על אותה משנה, ונוצרו במרכזים שהיו ביניהם קשרים רבים, הם שונים בשפתם, בהיקפם, בתוכנם, בסגנונם ובמקרים רבים גם במסקנותיהם ההלכתיות. &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline"> ==</ins>התלמוד הוא<ins class="diffchange diffchange-inline">==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline"> </ins>שני מרכזי התורה שבארץ ישראל ובבל הצמיחו שני תלמודים: תלמוד בבלי, שנוצר בישיבות בבל, ותלמוד ירושלמי, שהוא פרי לימודם של חכמי ארץ ישראל. על אף ששני תלמודים אלה מבוססים על אותה משנה, ונוצרו במרכזים שהיו ביניהם קשרים רבים, הם שונים בשפתם, בהיקפם, בתוכנם, בסגנונם ובמקרים רבים גם במסקנותיהם ההלכתיות. &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">2. </del>מי שכתבו את התלמוד הבבלי הם<del class="diffchange diffchange-inline">: </del>האמוראים , הרב אשי , רבינא ,</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline"> ==</ins>מי שכתבו את התלמוד הבבלי הם<ins class="diffchange diffchange-inline">==</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>מי שכתב את התלמוד הירושלמי הוא<del class="diffchange diffchange-inline">: </del>רבי יוחנן ( בר נפחא ).</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline"> </ins>האמוראים , הרב אשי , רבינא ,</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">==</ins>מי שכתב את התלמוד הירושלמי הוא<ins class="diffchange diffchange-inline">==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline"> </ins>רבי יוחנן ( בר נפחא ).</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">3. </del>כאמור, מבנה התלמוד מבוסס על מבנה&nbsp; המשנה,&nbsp; ומכאן חלוקתו למסכתות: התלמוד הבבלי כולל שלושים ושבע מסכתות, ובהן כל המסכתות לארבעה משישה סדרי המשנה (ש&quot;ס) - מועד, נשים, נזיקין וקודשים - ומסכת אחת בלבד לכל אחד משני הסדרים - זרעים וטהרות&nbsp; כל מסכת בתלמוד הבבלי מחולקת לפרקים, ובכל פרק סוגיות רבות ושונות. בדרך כלל סוגיה תלמודית קלסית פותחת בציטוט מן המשנה.&nbsp; אחרי הציטוט באות על פי רוב שאלות הנוגעות לה, כגון: מנין למדו התנאים עניין זה? האין הוא סותר הלכה שנקבעה במקור אחר?&nbsp; מה עוד אפשר ללמוד ממשנה זו?&nbsp; האמוראים מנסים להשיב על שאלות כאלה ועל שאלות אחרות, לפרש מילים ומונחים הנזכרים בדברי התנאים, לנמק את ההלכות הנזכרות במשנה, להגדיר איסורים וחיובים, ליישב סתירות ועוד.&nbsp; כאמור, החלק של התלמוד הכולל את דברי האמוראים בלי המשנה נקרא גמרא. בדיונים ההלכתיים בתלמוד יש טיעונים וטיעוני נגד - מעין פרוטוקול של משא ומתן בין האמוראים בסוגיות הנדונות. עם זאת, לעתים קרובות אין בתלמוד הכרעה הלכתית, וספרי ההלכה שנתחברו בדורות שאחריו (דוגמת משנה תורה, שולחן ערוך) נועדו להשלים את החסר ולהציג דינים והלכות פסוקות על בסיס התלמוד הבבלי. כאמור, הטקסט התלמודי הוא טקסט משפטי והלכתי מעיקרו, אך לא כולו כזה: התלמוד הבבלי משקף גם את &quot;תחומי ההגות והחיים של העם&quot;&nbsp; ויש בו גם תכנים ספרותיים: &quot;כרבע מן החומר שבתלמוד הבבלי... שייך מבחינת תוכנו לתחום האגדה&quot;.&nbsp; יש בו דרשות והרחבות סיפוריות על סיפורי המקרא, סיפורים על אישים ועל דמויות מתקופת המשנה והתלמוד, חומר הגותי לא-הלכתי בנושאים תאולוגיים ודתיים (דוגמת ימות המשיח, יחסי אדם ואלוהיו) וכן משלים, אמרי חוכמה ופתגמים.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline"> ==מבנה התלמוד==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>כאמור, מבנה התלמוד מבוסס על מבנה&nbsp; המשנה,&nbsp; ומכאן חלוקתו למסכתות: התלמוד הבבלי כולל שלושים ושבע מסכתות, ובהן כל המסכתות לארבעה משישה סדרי המשנה (ש&quot;ס) - מועד, נשים, נזיקין וקודשים - ומסכת אחת בלבד לכל אחד משני הסדרים - זרעים וטהרות&nbsp; כל מסכת בתלמוד הבבלי מחולקת לפרקים, ובכל פרק סוגיות רבות ושונות. בדרך כלל סוגיה תלמודית קלסית פותחת בציטוט מן המשנה.&nbsp; אחרי הציטוט באות על פי רוב שאלות הנוגעות לה, כגון: מנין למדו התנאים עניין זה? האין הוא סותר הלכה שנקבעה במקור אחר?&nbsp; מה עוד אפשר ללמוד ממשנה זו?&nbsp; האמוראים מנסים להשיב על שאלות כאלה ועל שאלות אחרות, לפרש מילים ומונחים הנזכרים בדברי התנאים, לנמק את ההלכות הנזכרות במשנה, להגדיר איסורים וחיובים, ליישב סתירות ועוד.&nbsp; כאמור, החלק של התלמוד הכולל את דברי האמוראים בלי המשנה נקרא גמרא. בדיונים ההלכתיים בתלמוד יש טיעונים וטיעוני נגד - מעין פרוטוקול של משא ומתן בין האמוראים בסוגיות הנדונות. עם זאת, לעתים קרובות אין בתלמוד הכרעה הלכתית, וספרי ההלכה שנתחברו בדורות שאחריו (דוגמת משנה תורה, שולחן ערוך) נועדו להשלים את החסר ולהציג דינים והלכות פסוקות על בסיס התלמוד הבבלי. כאמור, הטקסט התלמודי הוא טקסט משפטי והלכתי מעיקרו, אך לא כולו כזה: התלמוד הבבלי משקף גם את &quot;תחומי ההגות והחיים של העם&quot;&nbsp; ויש בו גם תכנים ספרותיים: &quot;כרבע מן החומר שבתלמוד הבבלי... שייך מבחינת תוכנו לתחום האגדה&quot;.&nbsp; יש בו דרשות והרחבות סיפוריות על סיפורי המקרא, סיפורים על אישים ועל דמויות מתקופת המשנה והתלמוד, חומר הגותי לא-הלכתי בנושאים תאולוגיים ודתיים (דוגמת ימות המשיח, יחסי אדם ואלוהיו) וכן משלים, אמרי חוכמה ופתגמים.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">4.</del>התלמוד הבבלי נוצר והתגבש <del class="diffchange diffchange-inline">בישיבות </del>סורא ופומבדיתא בידי אמוראי בבל במאות &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>&#160;</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">==</ins>התלמוד הבבלי נוצר והתגבש <ins class="diffchange diffchange-inline">ב...==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">ישיבות </ins>סורא ופומבדיתא בידי אמוראי בבל במאות &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>3 - 5 לספירה.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>3 - 5 לספירה.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>חוקרי התלמוד בימינו סבורים<del class="diffchange diffchange-inline">, </del>כי תהליך האיסוף והסידור של התלמוד הירושלמי נחתם בסוף המאה ה-4 או בתחילת המאה ה-5 לספירה.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">==</ins>חוקרי התלמוד בימינו סבורים כי<ins class="diffchange diffchange-inline">==</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">5</del>.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline"> </ins>תהליך האיסוף והסידור של התלמוד הירושלמי נחתם בסוף המאה ה-4 או בתחילת המאה ה-5 לספירה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">==התלמוד הירושלמי נחתם ב..</ins>.<ins class="diffchange diffchange-inline">==</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>א. התלמוד הירושלמי נחתם בטבריה.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>א. התלמוד הירושלמי נחתם בטבריה.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>ב. במאה השישית לספירה.&nbsp; לאחר שהתלמוד נחתם הוא התקבל ונעשה מחייב מבחינה הלכתית בכל תפוצות ישראל.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>ב. במאה השישית לספירה.&nbsp; לאחר שהתלמוד נחתם הוא התקבל ונעשה מחייב מבחינה הלכתית בכל תפוצות ישראל.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>[[תמונה:Hatlmod1.jpg]]</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>[[תמונה:Hatlmod1.jpg]]</div></td></tr> <!-- diff generator: internal 2026-04-22 00:32:27 --> </table>

דניאלימי http://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A8%D7%94%D7%91_%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=472&oldid=prev 2013-05-19T06:07:42Z

<p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 06:07, 19 במאי 2013</td> </tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>א. התלמוד הירושלמי נחתם בטבריה.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>א. התלמוד הירושלמי נחתם בטבריה.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>ב. במאה השישית לספירה.&nbsp; לאחר שהתלמוד נחתם הוא התקבל ונעשה מחייב מבחינה הלכתית בכל תפוצות ישראל.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div>ב. במאה השישית לספירה.&nbsp; לאחר שהתלמוד נחתם הוא התקבל ונעשה מחייב מבחינה הלכתית בכל תפוצות ישראל.</div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Hatlmod1.jpg]]</ins></div></td></tr> <!-- diff generator: internal 2026-04-22 00:32:27 --> </table>

דניאלימי http://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A8%D7%94%D7%91_%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F&diff=343&oldid=prev 2013-05-12T06:06:55Z

<p>דף חדש: 1. התלמוד הוא : שני מרכזי התורה שבארץ ישראל ובבל הצמיחו שני תלמודים: תלמוד בבלי, שנוצר בישיבות בבל, ותלמ...</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>1. התלמוד הוא : שני מרכזי התורה שבארץ ישראל ובבל הצמיחו שני תלמודים: תלמוד בבלי, שנוצר בישיבות בבל, ותלמוד ירושלמי, שהוא פרי לימודם של חכמי ארץ ישראל. על אף ששני תלמודים אלה מבוססים על אותה משנה, ונוצרו במרכזים שהיו ביניהם קשרים רבים, הם שונים בשפתם, בהיקפם, בתוכנם, בסגנונם ובמקרים רבים גם במסקנותיהם ההלכתיות. <br /> <br /> 2. מי שכתבו את התלמוד הבבלי הם: האמוראים , הרב אשי , רבינא ,<br /> מי שכתב את התלמוד הירושלמי הוא: רבי יוחנן ( בר נפחא ).<br /> <br /> 3. כאמור, מבנה התלמוד מבוסס על מבנה המשנה, ומכאן חלוקתו למסכתות: התלמוד הבבלי כולל שלושים ושבע מסכתות, ובהן כל המסכתות לארבעה משישה סדרי המשנה (ש&quot;ס) - מועד, נשים, נזיקין וקודשים - ומסכת אחת בלבד לכל אחד משני הסדרים - זרעים וטהרות כל מסכת בתלמוד הבבלי מחולקת לפרקים, ובכל פרק סוגיות רבות ושונות. בדרך כלל סוגיה תלמודית קלסית פותחת בציטוט מן המשנה. אחרי הציטוט באות על פי רוב שאלות הנוגעות לה, כגון: מנין למדו התנאים עניין זה? האין הוא סותר הלכה שנקבעה במקור אחר? מה עוד אפשר ללמוד ממשנה זו? האמוראים מנסים להשיב על שאלות כאלה ועל שאלות אחרות, לפרש מילים ומונחים הנזכרים בדברי התנאים, לנמק את ההלכות הנזכרות במשנה, להגדיר איסורים וחיובים, ליישב סתירות ועוד. כאמור, החלק של התלמוד הכולל את דברי האמוראים בלי המשנה נקרא גמרא. בדיונים ההלכתיים בתלמוד יש טיעונים וטיעוני נגד - מעין פרוטוקול של משא ומתן בין האמוראים בסוגיות הנדונות. עם זאת, לעתים קרובות אין בתלמוד הכרעה הלכתית, וספרי ההלכה שנתחברו בדורות שאחריו (דוגמת משנה תורה, שולחן ערוך) נועדו להשלים את החסר ולהציג דינים והלכות פסוקות על בסיס התלמוד הבבלי. כאמור, הטקסט התלמודי הוא טקסט משפטי והלכתי מעיקרו, אך לא כולו כזה: התלמוד הבבלי משקף גם את &quot;תחומי ההגות והחיים של העם&quot; ויש בו גם תכנים ספרותיים: &quot;כרבע מן החומר שבתלמוד הבבלי... שייך מבחינת תוכנו לתחום האגדה&quot;. יש בו דרשות והרחבות סיפוריות על סיפורי המקרא, סיפורים על אישים ועל דמויות מתקופת המשנה והתלמוד, חומר הגותי לא-הלכתי בנושאים תאולוגיים ודתיים (דוגמת ימות המשיח, יחסי אדם ואלוהיו) וכן משלים, אמרי חוכמה ופתגמים.<br /> <br /> 4.התלמוד הבבלי נוצר והתגבש בישיבות סורא ופומבדיתא בידי אמוראי בבל במאות <br /> 3 - 5 לספירה.<br /> חוקרי התלמוד בימינו סבורים, כי תהליך האיסוף והסידור של התלמוד הירושלמי נחתם בסוף המאה ה-4 או בתחילת המאה ה-5 לספירה.<br /> 5.<br /> א. התלמוד הירושלמי נחתם בטבריה.<br /> ב. במאה השישית לספירה. לאחר שהתלמוד נחתם הוא התקבל ונעשה מחייב מבחינה הלכתית בכל תפוצות ישראל.</div>

רהבדרב