http://wiki.hashalom.org.il/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%22%D7%A9%D7%99ר"שי - היסטוריית גרסאות2026-07-02T18:09:33Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.13.2http://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%A8%22%D7%A9%D7%99&diff=597&oldid=prevבןברר ב־10:14, 30 במאי 20132013-05-30T10:14:05Z<p></p>
<table style="background-color: white; color:black;">
<col class='diff-marker' />
<col class='diff-content' />
<col class='diff-marker' />
<col class='diff-content' />
<tr valign='top'>
<td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 10:14, 30 במאי 2013</td>
</tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline"> </del>נולד בצרפת והיה דמות מרכזית בתרבות יהודי אשכנז (גרמניה וצרפת). בפרשנותו למקרא השתמש פעמים רבות במדרשים שחיברו חז"ל בארץ ישראל מאות שנים לפניו, ופירושו כולל עיסוק נרחב בלשון העברית. רש"י הקים בטרואה (טרויס) ישיבה בה עסקו לא רק בלימוד התלמוד אלא גם בלימוד המקרא ובפרשנותו. הוא עודד את תלמידיו לחשיבה עצמאית ולביקורת, והדגיש את חיפוש האמת. הוא היה מוכן לקבל ביקורת ואף להודות בשגיאות, וכך מוצאים בדבריו של רש"י ביטויים כמו: ‘וטועה הייתי’, ‘ושגיתי’, ‘איני יודע מה פירושו’ או ‘לא ידעתי'. את פירוש רש"י לתורה הדפיסו בשנת 1475, הספר הראשון שהודפס בעברית, 370 שנה לאחר מותו של רש"י. את הספר הדפיסו בגופן שנקרא ‘כתב רש"י’ - למרות שרש"י עצמו לא הכיר כתב זה. צאצאיו של רש"י עסקו גם בפרשנות המקרא והתלמוד. בין צאצאיו בולטים הרשב"ם - רבי שמואל בן מאיר, ורבנו יעקב תם וכן נינו- רבי יצחק הזקן, מבעלי התוספות.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>נולד בצרפת והיה דמות מרכזית בתרבות יהודי אשכנז (גרמניה וצרפת). בפרשנותו למקרא השתמש פעמים רבות במדרשים שחיברו חז"ל בארץ ישראל מאות שנים לפניו, ופירושו כולל עיסוק נרחב בלשון העברית. רש"י הקים בטרואה (טרויס) ישיבה בה עסקו לא רק בלימוד התלמוד אלא גם בלימוד המקרא ובפרשנותו. הוא עודד את תלמידיו לחשיבה עצמאית ולביקורת, והדגיש את חיפוש האמת. הוא היה מוכן לקבל ביקורת ואף להודות בשגיאות, וכך מוצאים בדבריו של רש"י ביטויים כמו: ‘וטועה הייתי’, ‘ושגיתי’, ‘איני יודע מה פירושו’ או ‘לא ידעתי'. את פירוש רש"י לתורה הדפיסו בשנת 1475, הספר הראשון שהודפס בעברית, 370 שנה לאחר מותו של רש"י. את הספר הדפיסו בגופן שנקרא ‘כתב רש"י’ - למרות שרש"י עצמו לא הכיר כתב זה. צאצאיו של רש"י עסקו גם בפרשנות המקרא והתלמוד. בין צאצאיו בולטים הרשב"ם - רבי שמואל בן מאיר, ורבנו יעקב תם וכן נינו- רבי יצחק הזקן, מבעלי התוספות.</div></td></tr>
<!-- diff generator: internal 2026-07-02 18:09:33 -->
</table>בןבררhttp://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%A8%22%D7%A9%D7%99&diff=596&oldid=prevבןברר ב־10:13, 30 במאי 20132013-05-30T10:13:39Z<p></p>
<table style="background-color: white; color:black;">
<col class='diff-marker' />
<col class='diff-content' />
<col class='diff-marker' />
<col class='diff-content' />
<tr valign='top'>
<td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 10:13, 30 במאי 2013</td>
</tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;">מגדולי הפרשנים של המקרא והתלמוד.</del></div></td><td colspan="2"> </td></tr>
<tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del style="color: red; font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2"> </td></tr>
<tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div> נולד בצרפת והיה דמות מרכזית בתרבות יהודי אשכנז (גרמניה וצרפת). בפרשנותו למקרא השתמש פעמים רבות במדרשים שחיברו חז"ל בארץ ישראל מאות שנים לפניו, ופירושו כולל עיסוק נרחב בלשון העברית. רש"י הקים בטרואה (טרויס) ישיבה בה עסקו לא רק בלימוד התלמוד אלא גם בלימוד המקרא ובפרשנותו. הוא עודד את תלמידיו לחשיבה עצמאית ולביקורת, והדגיש את חיפוש האמת. הוא היה מוכן לקבל ביקורת ואף להודות בשגיאות, וכך מוצאים בדבריו של רש"י ביטויים כמו: ‘וטועה הייתי’, ‘ושגיתי’, ‘איני יודע מה פירושו’ או ‘לא ידעתי'. את פירוש רש"י לתורה הדפיסו בשנת 1475, הספר הראשון שהודפס בעברית, 370 שנה לאחר מותו של רש"י. את הספר הדפיסו בגופן שנקרא ‘כתב רש"י’ - למרות שרש"י עצמו לא הכיר כתב זה. צאצאיו של רש"י עסקו גם בפרשנות המקרא והתלמוד. בין צאצאיו בולטים הרשב"ם - רבי שמואל בן מאיר, ורבנו יעקב תם וכן נינו- רבי יצחק הזקן, מבעלי התוספות.</div></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"><div> נולד בצרפת והיה דמות מרכזית בתרבות יהודי אשכנז (גרמניה וצרפת). בפרשנותו למקרא השתמש פעמים רבות במדרשים שחיברו חז"ל בארץ ישראל מאות שנים לפניו, ופירושו כולל עיסוק נרחב בלשון העברית. רש"י הקים בטרואה (טרויס) ישיבה בה עסקו לא רק בלימוד התלמוד אלא גם בלימוד המקרא ובפרשנותו. הוא עודד את תלמידיו לחשיבה עצמאית ולביקורת, והדגיש את חיפוש האמת. הוא היה מוכן לקבל ביקורת ואף להודות בשגיאות, וכך מוצאים בדבריו של רש"י ביטויים כמו: ‘וטועה הייתי’, ‘ושגיתי’, ‘איני יודע מה פירושו’ או ‘לא ידעתי'. את פירוש רש"י לתורה הדפיסו בשנת 1475, הספר הראשון שהודפס בעברית, 370 שנה לאחר מותו של רש"י. את הספר הדפיסו בגופן שנקרא ‘כתב רש"י’ - למרות שרש"י עצמו לא הכיר כתב זה. צאצאיו של רש"י עסקו גם בפרשנות המקרא והתלמוד. בין צאצאיו בולטים הרשב"ם - רבי שמואל בן מאיר, ורבנו יעקב תם וכן נינו- רבי יצחק הזקן, מבעלי התוספות.</div></td></tr>
<!-- diff generator: internal 2026-07-02 18:09:33 -->
</table>בןבררhttp://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%A8%22%D7%A9%D7%99&diff=592&oldid=prevבןברר: דף חדש: מגדולי הפרשנים של המקרא והתלמוד. נולד בצרפת והיה דמות מרכזית בתרבות יהודי אשכנז (גרמניה וצרפת). בפרשנ...2013-05-30T10:12:52Z<p>דף חדש: מגדולי הפרשנים של המקרא והתלמוד. נולד בצרפת והיה דמות מרכזית בתרבות יהודי אשכנז (גרמניה וצרפת). בפרשנ...</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>מגדולי הפרשנים של המקרא והתלמוד.<br />
<br />
נולד בצרפת והיה דמות מרכזית בתרבות יהודי אשכנז (גרמניה וצרפת). בפרשנותו למקרא השתמש פעמים רבות במדרשים שחיברו חז"ל בארץ ישראל מאות שנים לפניו, ופירושו כולל עיסוק נרחב בלשון העברית. רש"י הקים בטרואה (טרויס) ישיבה בה עסקו לא רק בלימוד התלמוד אלא גם בלימוד המקרא ובפרשנותו. הוא עודד את תלמידיו לחשיבה עצמאית ולביקורת, והדגיש את חיפוש האמת. הוא היה מוכן לקבל ביקורת ואף להודות בשגיאות, וכך מוצאים בדבריו של רש"י ביטויים כמו: ‘וטועה הייתי’, ‘ושגיתי’, ‘איני יודע מה פירושו’ או ‘לא ידעתי'. את פירוש רש"י לתורה הדפיסו בשנת 1475, הספר הראשון שהודפס בעברית, 370 שנה לאחר מותו של רש"י. את הספר הדפיסו בגופן שנקרא ‘כתב רש"י’ - למרות שרש"י עצמו לא הכיר כתב זה. צאצאיו של רש"י עסקו גם בפרשנות המקרא והתלמוד. בין צאצאיו בולטים הרשב"ם - רבי שמואל בן מאיר, ורבנו יעקב תם וכן נינו- רבי יצחק הזקן, מבעלי התוספות.</div>בןברר