http://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A8%D7%96_%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8&action=history היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי he MediaWiki 1.13.2 Thu, 23 Apr 2026 01:01:17 GMT http://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A8%D7%96_%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=858&oldid=prev <p></p> <table style="background-color: white; color:black;"> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <col class='diff-marker' /> <col class='diff-content' /> <tr valign='top'> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan='2' style="background-color: white; color:black;">גרסה מתאריך 06:16, 9 ביוני 2015</td> </tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">זאב ז'בוטינסקי.</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">שולחן ערוך</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">זאב ז'בוטינסקי נולד בשנת 1880 ובעיר אודסה ונפטר </del>בשנת <del class="diffchange diffchange-inline">1940 אינו יליד הארץ</del>.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">שולחן ערוך הוא ספר הלכה(הדינים והמנהגים הנפוץ ביותר) שכתב יוסף קארו בצפת </ins>בשנת. <ins class="diffchange diffchange-inline">1563&nbsp; </ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>&nbsp; &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">יוסף קרו כתב את שולחן ערוך </ins> &nbsp;</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">ז</del>'<del class="diffchange diffchange-inline">בוטינסקי הדגיש את חשיבות המאבק המדיני</del>, <del class="diffchange diffchange-inline">ויצא נגד ההתמקדות בהתיישבות העובדת ובמטרותיה החברתיות</del>. &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">תוכנו של שולחן ערוך הוא השולחן ערוך מתבסס על ספרו של ר</ins>' <ins class="diffchange diffchange-inline">יעקב בן הרא&quot;ש (&quot;בעל הטורים&quot;) הנקרא &quot;ארבעה טורים&quot;</ins>, <ins class="diffchange diffchange-inline">ומכונה גם &quot;טור&quot;</ins>. <ins class="diffchange diffchange-inline">על ה&quot;ארבעה טורים&quot; כתב ר</ins>' <ins class="diffchange diffchange-inline">יוסף קארו פירוש בשם &quot;בית יוסף&quot;. מכיוון שה&quot;בית יוסף&quot; היה גדוש בפלפולים למדניים, קשה היה להסיק הלכה תוך לימוד בספר. לפיכך סִגנן שוב המחבר </ins>את <ins class="diffchange diffchange-inline">דבריו בצורת הלכות הלכות, על-מנת לאפשר פסיקת הלכה ברורה. כמו כן מטרת השולחן ערוך הייתה לאפשר חזרה כל שלושים יום על הבית יוסף (ובזמננו אף יצא לאור שו</ins>&quot;<ins class="diffchange diffchange-inline">ע מסודר לפי ימי החודש).</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">בשנת 1925 ייסד ז</del>'<del class="diffchange diffchange-inline">בוטינסקי </del>את &quot;<del class="diffchange diffchange-inline">ברית הציונים הרוויזיוניסטים</del>&quot; <del class="diffchange diffchange-inline">שהייתה תחילה </del>חלק <del class="diffchange diffchange-inline">מן ההסתדרות הציונית – אך בשנת 1933 פרשה ממנה</del>. &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">השולחן ערוך, כמו ה</ins>&quot;<ins class="diffchange diffchange-inline">טור&quot;, מתחלק לארבעה חלקים</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">1. אורח חיים - על ההלכות היומיומיות - השכמת הבוקר, ציצית ותפילין, תפילה, שבת, חגים וכדומה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">2. יורה דעה - על הלכות שחיטה, איסור והיתר, דיני כשרות, דיני נידה, דיני ריבית, דיני נדרים, מצוות התלויות בארץ שניתן לקיימם אף בזמן הגלות, זרעים, דיני אבלות ועוד.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">3. אבן העזר - עוסק בדיני המשפחה (נישואין וגירושין), ועל הלכות אישות. </ins>חלק <ins class="diffchange diffchange-inline">זה נקרא כך על פי הפסוק בבראשית ב,י&quot;ח &quot;אעשה לו עזר כנגדו&quot;.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">4. חושן משפט - על הלכות דיינים, ממונות, דיני בית דין, הדין האזרחי והפלילי.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2">&nbsp;</td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">הסעיפים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסעיפים בספר ארבעה טורים, אלא שהרב קארו הוסיף בכל סימן חלוקה לסעיפים</ins>.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td><td class='diff-marker'> </td><td style="background: #eee; color:black; font-size: smaller;"></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">ז'בוטינסקי התיישב בארץ ישראל בשנת 1928 אך חי בה רק שנתיים</del>: <del class="diffchange diffchange-inline">בשנת 1930 יצא לביקור בחו&quot;ל</del>, <del class="diffchange diffchange-inline">ולא הורשה לחזור לארץ בגלל עמדותיו העוינות כלפי שלטונות המנדט הבריטי</del>. &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">ספרי המשך לשולחן ערוך[עריכת קוד מקור | עריכה]</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>&#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">&nbsp; ערך מורחב – אחרונים</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">דברים שלא אמרנו</del>.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">רובם ככולם של ספרי ההלכה בדורות האחרונים מתבססים על דברי השולחן ערוך בתוספת חידושים וביאורים מרבנים נוספים. דוגמה לספרי הלכה שכאלו אשר נכתבו בדורות האחרונים והתקבלו ביהדות אשכנז</ins>: <ins class="diffchange diffchange-inline">שולחן ערוך הרב</ins>, <ins class="diffchange diffchange-inline">חיי אדם וחכמת אדם וערוך השולחן</ins>.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div>&#160;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">גם בארצות האסלאם כתבו הרבנים השלמות על השולחן ערוך</ins>. <ins class="diffchange diffchange-inline">המפורסמים מבין ספרים אלה הם: שתילי זיתים</ins>, <ins class="diffchange diffchange-inline">הבן איש חי</ins>, <ins class="diffchange diffchange-inline">ערך השולחן וכף החיים</ins>.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">זאב ז'בוטינסקי מוצא בחוקי המקרא בסיס רעיוני</del>, <del class="diffchange diffchange-inline">אידאולוגי</del>, <del class="diffchange diffchange-inline">למדיניות הרווחה המודרנית. לשיטתו, יש קשר בין חוקי המקרא העסוקים במענקים מן היבול לעניים ולנזקקים – כמו לקט(1) ופאה(2) – ובין רעיונות חברתיים מודרניים של מדינת רווחה. לפי פרשנותו של ז'בוטינסקי, החוק המקראי הקשור לפאה הוא הבסיס לחקיקה הסוציאלית המודרנית – &quot;ממס הכנסה ומס הירושה ועד הסיוע למחוסרי עבודה&quot;</del>. &nbsp;</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div><ins class="diffchange diffchange-inline">בזמננו פרחה שוב הפסיקה הספרדית ונכתבו: הילקוט יוסף</ins></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">זאב ז'בוטינסקי</del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div>, <ins class="diffchange diffchange-inline">הלכה ברורה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">סופר ומנהיג ציוני, נולד ברוסיה למשפחה מסורתית. לצד לימודיו בבית ספר רוסי למד עברית במשך שבע שנים אצל מורה פרטי. בצעירותו עסק בכתיבה עיתונאית (ברוסית) וזכה להצלחה רבה בזכות כשרונו הספרותי. </del></div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div></div></td></tr> <tr><td class='diff-marker'>-</td><td style="background: #ffa; color:black; font-size: smaller;"><div><del class="diffchange diffchange-inline">בשנת 1903, לאחר הפרעות ביהודי העיר קישינייב, הצטרף ז'בוטינסקי להסתדרות הציונית</del>, <del class="diffchange diffchange-inline">והיה מראשי הציונות ברוסיה</del>.</div></td><td class='diff-marker'>+</td><td style="background: #cfc; color:black; font-size: smaller;"><div></div></td></tr> <!-- diff generator: internal 2026-04-23 01:01:17 --> </table> Tue, 09 Jun 2015 06:16:07 GMT מאורמזרש http://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A8%D7%96_%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8 http://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A8%D7%96_%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8&diff=848&oldid=prev <p>דף חדש: זאב ז'בוטינסקי. זאב ז'בוטינסקי נולד בשנת 1880 ובעיר אודסה ונפטר בשנת 1940 אינו יליד הארץ. ז'בוטינסקי הדגיש...</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>זאב ז'בוטינסקי.<br /> זאב ז'בוטינסקי נולד בשנת 1880 ובעיר אודסה ונפטר בשנת 1940 אינו יליד הארץ.<br /> <br /> ז'בוטינסקי הדגיש את חשיבות המאבק המדיני, ויצא נגד ההתמקדות בהתיישבות העובדת ובמטרותיה החברתיות. <br /> בשנת 1925 ייסד ז'בוטינסקי את &quot;ברית הציונים הרוויזיוניסטים&quot; שהייתה תחילה חלק מן ההסתדרות הציונית – אך בשנת 1933 פרשה ממנה. <br /> <br /> ז'בוטינסקי התיישב בארץ ישראל בשנת 1928 אך חי בה רק שנתיים: בשנת 1930 יצא לביקור בחו&quot;ל, ולא הורשה לחזור לארץ בגלל עמדותיו העוינות כלפי שלטונות המנדט הבריטי. <br /> <br /> דברים שלא אמרנו.<br /> <br /> זאב ז'בוטינסקי מוצא בחוקי המקרא בסיס רעיוני, אידאולוגי, למדיניות הרווחה המודרנית. לשיטתו, יש קשר בין חוקי המקרא העסוקים במענקים מן היבול לעניים ולנזקקים – כמו לקט(1) ופאה(2) – ובין רעיונות חברתיים מודרניים של מדינת רווחה. לפי פרשנותו של ז'בוטינסקי, החוק המקראי הקשור לפאה הוא הבסיס לחקיקה הסוציאלית המודרנית – &quot;ממס הכנסה ומס הירושה ועד הסיוע למחוסרי עבודה&quot;. <br /> זאב ז'בוטינסקי<br /> סופר ומנהיג ציוני, נולד ברוסיה למשפחה מסורתית. לצד לימודיו בבית ספר רוסי למד עברית במשך שבע שנים אצל מורה פרטי. בצעירותו עסק בכתיבה עיתונאית (ברוסית) וזכה להצלחה רבה בזכות כשרונו הספרותי. <br /> בשנת 1903, לאחר הפרעות ביהודי העיר קישינייב, הצטרף ז'בוטינסקי להסתדרות הציונית, והיה מראשי הציונות ברוסיה.</div> Tue, 09 Jun 2015 06:12:10 GMT מאורמזרש http://wiki.hashalom.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A8%D7%96_%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%A8