שיר בן עזרא חנה סנש
מתוך ויקי השלום
גרסה נוכחית (06:49, 28 בדצמבר 2022) (הצגת מקור) |
|||
| (2 גרסאות ביניים אינן מוצגות.) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| - | תפקידה של חנה סנש היה ריגול | + | == תפקידה של חנ |
| - | חנה סנש נולדה ב17 ביולי 1921 ומתה ב7 בנובמבר 1944 חנה עלתה לארץ ב1939 לקיבוץ שדות ים ולמדה שם שנתיים בבית ספר החקלאי לבנות בנהלל | + | =ה סנש == |
| - | ב1943 התנדבה לצבא הבריטי והצטרפה לקבוצה צנחנים ושם עזרה לבריטים ב15 במרץ צנחה חנה על יוגוסלביה ליד הגבול ההונגרי כאשר חנה נתפסה על ידי חיילים ההונגרים | + | תפקידה של חנה סנש היה ריגול והייתה צנחנית |
| + | == מתי נולדה == | ||
| + | |||
| + | חנה סנש נולדה ב17 ביולי 1921 ומתה ב7 בנובמבר 1944 | ||
| + | == מתי עלתה == | ||
| + | חנה עלתה לארץ ב1939 לקיבוץ שדות ים ולמדה שם שנתיים בבית ספר החקלאי לבנות בנהלל | ||
| + | == התנדבות לצבא הבריטי == | ||
| + | |||
| + | ב1943 התנדבה לצבא הבריטי והצטרפה לקבוצה צנחנים ושם עזרה לבריטים ב15 במרץ צנחה חנה על יוגוסלביה ליד הגבול ההונגרי כאשר חנה נתפסה על ידי חיילים ההונגרים ונשלחה לכלא בבודפשט עיר הולדתה ושם נחקרה בעינוים | ||
| + | סנש הועמדה לדין בבית דין צבאי הונגרי באשמת ריגול ובגידה במולדת (שהרי נולדה בהונגריה), אך עוד קודם שהסתיים משפטה הוצאה להורג, ב-7 בנובמבר 1944 (כ"א בחשוון ה'תש"ה), בגיל 23. בבגדיה של סנש נמצאו לאחר מותה שתי מחברות , . באחת מהן כתבה מספר חזיונות , בהם היא חזתה את קיצה, ובשנייה ביקשה סליחה מאמה. חנה כתבה יומן עד יומה האחרון. יומן זה יצא לאור בעברית ב-1946. | ||
| + | בתחילת 1947, ניסה מפקד ההגנה במזרח אירופה, יעקב סלומון, להתחקות אחר גורלה של סנש בימיה האחרונים. אנשיו, יוסף מאיר וחנה ריבלין, עקבו א | ||
| + | |||
| + | חר המשפט שנערך לשופטה של סנש, בטענות ששפט אותה כמרגלת ולא כשבוית מלחמה, ושלא הודיע לעורך דינה לפני הוצאתה להורג. בנוסף, נפגשו סלומון ואנשיו עם אישה שישבה עם סנש בכלא והעידה על ימיה האחרונים. פרטים על התנהלות המשפט ועל העדות, נמסרו למזכירות הקיבוץ המאוחד בדו"ח שכתבה ריבלין במאי 1947 | ||
גרסה נוכחית
== תפקידה של חנ
תוכן עניינים |
ה סנש =
תפקידה של חנה סנש היה ריגול והייתה צנחנית
מתי נולדה
חנה סנש נולדה ב17 ביולי 1921 ומתה ב7 בנובמבר 1944
מתי עלתה
חנה עלתה לארץ ב1939 לקיבוץ שדות ים ולמדה שם שנתיים בבית ספר החקלאי לבנות בנהלל
התנדבות לצבא הבריטי
ב1943 התנדבה לצבא הבריטי והצטרפה לקבוצה צנחנים ושם עזרה לבריטים ב15 במרץ צנחה חנה על יוגוסלביה ליד הגבול ההונגרי כאשר חנה נתפסה על ידי חיילים ההונגרים ונשלחה לכלא בבודפשט עיר הולדתה ושם נחקרה בעינוים סנש הועמדה לדין בבית דין צבאי הונגרי באשמת ריגול ובגידה במולדת (שהרי נולדה בהונגריה), אך עוד קודם שהסתיים משפטה הוצאה להורג, ב-7 בנובמבר 1944 (כ"א בחשוון ה'תש"ה), בגיל 23. בבגדיה של סנש נמצאו לאחר מותה שתי מחברות , . באחת מהן כתבה מספר חזיונות , בהם היא חזתה את קיצה, ובשנייה ביקשה סליחה מאמה. חנה כתבה יומן עד יומה האחרון. יומן זה יצא לאור בעברית ב-1946. בתחילת 1947, ניסה מפקד ההגנה במזרח אירופה, יעקב סלומון, להתחקות אחר גורלה של סנש בימיה האחרונים. אנשיו, יוסף מאיר וחנה ריבלין, עקבו א
חר המשפט שנערך לשופטה של סנש, בטענות ששפט אותה כמרגלת ולא כשבוית מלחמה, ושלא הודיע לעורך דינה לפני הוצאתה להורג. בנוסף, נפגשו סלומון ואנשיו עם אישה שישבה עם סנש בכלא והעידה על ימיה האחרונים. פרטים על התנהלות המשפט ועל העדות, נמסרו למזכירות הקיבוץ המאוחד בדו"ח שכתבה ריבלין במאי 1947
