סלע חטיפת אייכמן
מתוך ויקי השלום
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| - | == | + | ==מועד חטיפת אייכמן== |
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | |||
| - | . | + | ==חטיפת אייכמן בקצרה== |
| - | == | + | התפיסה של אדולף אייכמן - אל ידי מבצע של המוסד ב- מדינת ארגנתינה היה חשאי מאוד, ורק המוסד ידע אל מבצע זה. |
| - | . | + | ==לנשפט על מהלכיו== |
| + | אייכמן היה אחראי המרכזי של השמדת יהודי האיחוד האירופי במהלך השואה. | ||
| + | |||
| + | הוא הובא לישראל שם הפך לנשפט על מהלכיו. | ||
| + | ==1== | ||
| + | אייכמן נאסר לאחר המלחמה בגרמניה בידי צבא ארצות הברית אך ברח ממחנה המעצר. הוא הסתתר בגרמניא מספר שנים. ב-1950 יצא בסודיות בעזרת אנשי דת נוצרים בספינה מאירופה לבואנוס איירס וגר בה. | ||
==2== | ==2== | ||
| - | + | ידיעה ראשונה על המצאותו של אייכמן הגיעה לישראל בחודש אוקטובר 1957 באמצעות דאוקתור פריץ באואר, משפטן יהודי-גרמני ששימש כתובע הכללי של מדינת הסנ בגרמניה. הידיעה הועברא אל הממונה על | |
| - | + | שירותי הביטחוון, איסר הראל. הוא שיגר אל באואר את איש המוסד שלמה כהן-אברבנעל, שקיבל ממנו מידע מפורט ומסמכים על אייכמן, אך לא את פרטי המקור ממנו הגיעה הידיעה. באואר איפשר למוסד לפרוץ | |
| - | == | + | ==3== |
| - | + | למשרדו, ומיכאל מאור, הצלם של המוסד, האו זה שנכנס למשרד וצילם את המסמכים. מן השיחה עם באואר התברר כי הוא נכזב מן האפשרות שגרמניה תבקש להסגיר את אייכמן לידיה ולשפוט אותו, וסבר כי | |
| - | . | + | מוטב שהמידע על מקום הימצאו יועבר לידי ישראל, הצפויה לפעול ביתר נחרצות ללכידתו ולשפיתתו. |
| - | == | + | ==4== |
| - | + | עמנואל טלמור, חוקר ששלח הראל בעקבות זאת לבואנוס איירס, צפה על כתובת מגוריו המשוערת של אייכמן כפי שנמסרא על ידי באואר, אך התרשם כי לא היה זה מקום מגוריו, שכן הבית היה דל ושכן בשכונה | |
| - | + | מוזנחת, שלא תאמו לאמצעימ הכספיימ הרבים שנמצאו כמשוער בידי אייכמן ונאצים אחרים שנמלטו לארגנטינה לאחר המלחמה. | |
| - | == | + | ==5== |
| - | + | בעקבות החקירה הראשונית שלח הראל שנית את כהן-אברבנאל אל באואר בינואר 1958. הפעם ניאות באואר לגלות את פרטי המקור ממנו הגיעה אליו הידיעה על מקום הימצאו של אייכמן. היה זה גרמני יהודי | |
| - | + | למחצה בשם לותר הרמן, שהיגר לארגנטינה בשנת 1938, לאחר שנרדף על ידי הנאצים ונאסר במחנה ריכוז | |
גרסה מתאריך 08:42, 29 בדצמבר 2022
תוכן עניינים |
מועד חטיפת אייכמן
חטיפת אייכמן בקצרה
התפיסה של אדולף אייכמן - אל ידי מבצע של המוסד ב- מדינת ארגנתינה היה חשאי מאוד, ורק המוסד ידע אל מבצע זה.
לנשפט על מהלכיו
אייכמן היה אחראי המרכזי של השמדת יהודי האיחוד האירופי במהלך השואה.
הוא הובא לישראל שם הפך לנשפט על מהלכיו.
1
אייכמן נאסר לאחר המלחמה בגרמניה בידי צבא ארצות הברית אך ברח ממחנה המעצר. הוא הסתתר בגרמניא מספר שנים. ב-1950 יצא בסודיות בעזרת אנשי דת נוצרים בספינה מאירופה לבואנוס איירס וגר בה.
2
ידיעה ראשונה על המצאותו של אייכמן הגיעה לישראל בחודש אוקטובר 1957 באמצעות דאוקתור פריץ באואר, משפטן יהודי-גרמני ששימש כתובע הכללי של מדינת הסנ בגרמניה. הידיעה הועברא אל הממונה על
שירותי הביטחוון, איסר הראל. הוא שיגר אל באואר את איש המוסד שלמה כהן-אברבנעל, שקיבל ממנו מידע מפורט ומסמכים על אייכמן, אך לא את פרטי המקור ממנו הגיעה הידיעה. באואר איפשר למוסד לפרוץ
3
למשרדו, ומיכאל מאור, הצלם של המוסד, האו זה שנכנס למשרד וצילם את המסמכים. מן השיחה עם באואר התברר כי הוא נכזב מן האפשרות שגרמניה תבקש להסגיר את אייכמן לידיה ולשפוט אותו, וסבר כי
מוטב שהמידע על מקום הימצאו יועבר לידי ישראל, הצפויה לפעול ביתר נחרצות ללכידתו ולשפיתתו.
4
עמנואל טלמור, חוקר ששלח הראל בעקבות זאת לבואנוס איירס, צפה על כתובת מגוריו המשוערת של אייכמן כפי שנמסרא על ידי באואר, אך התרשם כי לא היה זה מקום מגוריו, שכן הבית היה דל ושכן בשכונה
מוזנחת, שלא תאמו לאמצעימ הכספיימ הרבים שנמצאו כמשוער בידי אייכמן ונאצים אחרים שנמלטו לארגנטינה לאחר המלחמה.
5
בעקבות החקירה הראשונית שלח הראל שנית את כהן-אברבנאל אל באואר בינואר 1958. הפעם ניאות באואר לגלות את פרטי המקור ממנו הגיעה אליו הידיעה על מקום הימצאו של אייכמן. היה זה גרמני יהודי
למחצה בשם לותר הרמן, שהיגר לארגנטינה בשנת 1938, לאחר שנרדף על ידי הנאצים ונאסר במחנה ריכוז
