הלל הזקן ארי ואוריה
מתוך ויקי השלום
(←מעשים בולטים שעשה) |
גרסה נוכחית (08:48, 6 בדצמבר 2022) (הצגת מקור) (←מעשים בולטים שעשה) |
||
| (15 גרסאות ביניים אינן מוצגות.) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הלל הזקן== | ==הלל הזקן== | ||
| - | הלל היה האישיות הבולטת בחכמי ארץ ישראל בתקופת הורדוס. | + | הלל היה האישיות הבולטת בחכמי ארץ ישראל בתקופת [[הורדוס]]. |
| - | כינויו "הזקן" ניתן לו לא בשל גילו – אלא בשל | + | כינויו "הזקן" ניתן לו לא בשל גילו – אלא בשל חוכמתו ומעמדו. הוא ניקרא גם הלל הבבלי– על שם ארץ מוצאו: הלל הזקן נולד בבבל למשפחה שיוחסה לצאצאי דויד המלך. |
==שנת לידה ופטירה== | ==שנת לידה ופטירה== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==מעשים בולטים שעשה== | ==מעשים בולטים שעשה== | ||
לימים נודע כחכם גדול בתורה, שעלה בידיעותיו על כל חכמי ארץ ישראל, ולכן התמנה לנשיא [[הסנהדרין]] – ראש וראשון לשושלת הנשיאים מבית הלל שנמשכה יותר מ-400 שנה. | לימים נודע כחכם גדול בתורה, שעלה בידיעותיו על כל חכמי ארץ ישראל, ולכן התמנה לנשיא [[הסנהדרין]] – ראש וראשון לשושלת הנשיאים מבית הלל שנמשכה יותר מ-400 שנה. | ||
| - | הלל גם הגדיר כללים חדשים במדרש הלכה ("שבע מידות") וקבע תקנות שנועדו להתאים את ההלכה לצורכי החיים המשתנים. | + | הלל גם הגדיר כללים חדשים [[במדרש הלכה]] ("שבע מידות") וקבע תקנות שנועדו להתאים את ההלכה לצורכי החיים המשתנים. |
הוא פתח את שערי בית המדרש לכל החפץ ללמוד, ושינה את אופיו של בית המדרש ממוסד אליטיסטי – למוסד עממי. הלל גם הגדיר כללים חדשים [[במדרש הלכה]]. | הוא פתח את שערי בית המדרש לכל החפץ ללמוד, ושינה את אופיו של בית המדרש ממוסד אליטיסטי – למוסד עממי. הלל גם הגדיר כללים חדשים [[במדרש הלכה]]. | ||
| + | |||
| + | ==משפט מפורסם שאמר== | ||
| + | |||
| + | "אל תפרוש מן הציבור" | ||
| + | "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" | ||
| + | "לא הביישן לָמֵד ולא הקפדן מלמד" | ||
| + | "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" | ||
| + | "מה ששנוא אליך-אל תעשה לחבריך" | ||
| + | |||
| + | |||
| + | ==עלייתו לארץ ומגוריו== | ||
| + | |||
| + | הלל הזקן נחשב במסורת לצאצא של בית דוד מצד האם ומשבט בנימין מצד האב. הוא נולד בבבל למשפחה נכבדה, ועלה לארץ ישראל בגיל 40. | ||
| + | |||
| + | ==משפחתו וילדותו== | ||
| + | הלל הזקן (32 [[לפנה"ס]]-9 לספ') | ||
| + | שמעון בן הלל | ||
| + | רבן גמליאל הזקן | ||
| + | רבן שמעון בן גמליאל הזקן | ||
| + | רבן גמליאל דיבנה | ||
| + | רבן שמעון בן גמליאל (השני) (130-160 לספ') | ||
| + | רבי יהודה הנשיא (רבי) (160-200 לספ') | ||
| + | רבן גמליאל ברבי (200-220 לספ') | ||
| + | רבי יהודה נשיאה (הראשון) (220-250 לספ') | ||
| + | רבן גמליאל הרביעי (250-280 לספ') | ||
| + | רבי יהודה נשיאה השני (280-320 לספ') | ||
| + | הלל נשיאה (הלל השני) (320-360 לספ') - מתקין הלוח העברי | ||
| + | רבן גמליאל החמישי (360-385 לספ') - בימיו החל חידוש בבניין הבית (בית המקדש של יוליאנוס) ב-362 | ||
| + | רבי יהודה נשיאה השלישי (385-400 לספ') | ||
| + | רבן גמליאל השישי (400-425 לספ') | ||
| + | ==פרטים על הלל הזקן== | ||
| + | הדרכתו של הלל: | ||
| + | במסכת אבות מובאות הדרכותיו ואימרותיו של הלל הזקן, שבהן הוא מדריך בין היתר: | ||
| + | |||
| + | לאהוב שלום ולהשכינו בעולם; | ||
| + | לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה; | ||
| + | לא לפרוש מהציבור; | ||
| + | לא להיות זחוח דעת; | ||
| + | לא לדון את החבר עד שתהיה במקומו; | ||
| + | לא לומר דבר שלא נשמע (שלא יתקבל); | ||
| + | לא להיות ביישן בלימוד ולא להיות קפדן בהוראה; | ||
| + | מה ששנוא עליך, לא תעשה לחברך - זו תמצית כל התורה, והשאר הוא פירוש, לך ללמוד; | ||
| + | לדעת שהצדק נעשה בסופו של דבר; | ||
| + | להרבות בתורה, חוכמה ורוח ולא בדברים חומריים . | ||
| + | בנוסף הוא מצוטט בידי רבי צדוק כמי שנהג לומר, כי אדם המשתמש בכתר תורה לענייניו האישיים יחלוף מהעולם | ||
גרסה נוכחית
תוכן עניינים |
הלל הזקן
הלל היה האישיות הבולטת בחכמי ארץ ישראל בתקופת הורדוס. כינויו "הזקן" ניתן לו לא בשל גילו – אלא בשל חוכמתו ומעמדו. הוא ניקרא גם הלל הבבלי– על שם ארץ מוצאו: הלל הזקן נולד בבבל למשפחה שיוחסה לצאצאי דויד המלך.
שנת לידה ופטירה
סוף המאה ה-1 לפני הספירה עד המאה ה-1 לספירה. [הוא עלה מבבל לישראל בגיל צעיר].
מעשים בולטים שעשה
לימים נודע כחכם גדול בתורה, שעלה בידיעותיו על כל חכמי ארץ ישראל, ולכן התמנה לנשיא הסנהדרין – ראש וראשון לשושלת הנשיאים מבית הלל שנמשכה יותר מ-400 שנה. הלל גם הגדיר כללים חדשים במדרש הלכה ("שבע מידות") וקבע תקנות שנועדו להתאים את ההלכה לצורכי החיים המשתנים. הוא פתח את שערי בית המדרש לכל החפץ ללמוד, ושינה את אופיו של בית המדרש ממוסד אליטיסטי – למוסד עממי. הלל גם הגדיר כללים חדשים במדרש הלכה.
משפט מפורסם שאמר
"אל תפרוש מן הציבור" "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" "לא הביישן לָמֵד ולא הקפדן מלמד" "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" "מה ששנוא אליך-אל תעשה לחבריך"
עלייתו לארץ ומגוריו
הלל הזקן נחשב במסורת לצאצא של בית דוד מצד האם ומשבט בנימין מצד האב. הוא נולד בבבל למשפחה נכבדה, ועלה לארץ ישראל בגיל 40.
משפחתו וילדותו
הלל הזקן (32 לפנה"ס-9 לספ') שמעון בן הלל רבן גמליאל הזקן רבן שמעון בן גמליאל הזקן רבן גמליאל דיבנה רבן שמעון בן גמליאל (השני) (130-160 לספ') רבי יהודה הנשיא (רבי) (160-200 לספ') רבן גמליאל ברבי (200-220 לספ') רבי יהודה נשיאה (הראשון) (220-250 לספ') רבן גמליאל הרביעי (250-280 לספ') רבי יהודה נשיאה השני (280-320 לספ') הלל נשיאה (הלל השני) (320-360 לספ') - מתקין הלוח העברי רבן גמליאל החמישי (360-385 לספ') - בימיו החל חידוש בבניין הבית (בית המקדש של יוליאנוס) ב-362 רבי יהודה נשיאה השלישי (385-400 לספ') רבן גמליאל השישי (400-425 לספ')
פרטים על הלל הזקן
הדרכתו של הלל: במסכת אבות מובאות הדרכותיו ואימרותיו של הלל הזקן, שבהן הוא מדריך בין היתר:
לאהוב שלום ולהשכינו בעולם; לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה; לא לפרוש מהציבור; לא להיות זחוח דעת; לא לדון את החבר עד שתהיה במקומו; לא לומר דבר שלא נשמע (שלא יתקבל); לא להיות ביישן בלימוד ולא להיות קפדן בהוראה; מה ששנוא עליך, לא תעשה לחברך - זו תמצית כל התורה, והשאר הוא פירוש, לך ללמוד; לדעת שהצדק נעשה בסופו של דבר; להרבות בתורה, חוכמה ורוח ולא בדברים חומריים . בנוסף הוא מצוטט בידי רבי צדוק כמי שנהג לומר, כי אדם המשתמש בכתר תורה לענייניו האישיים יחלוף מהעולם
