שולחן ערוך לפי רז ומאור

מתוך ויקי השלום

גרסה מתאריך 06:12, 9 ביוני 2015 (הצגת מקור) מאורמזרש (שיחה | תרומות) (דף חדש: זאב ז'בוטינסקי. זאב ז'בוטינסקי נולד בשנת 1880 ובעיר אודסה ונפטר בשנת 1940 אינו יליד הארץ. ז'בוטינסקי הדגיש...) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה נוכחית (06:16, 9 ביוני 2015) (הצגת מקור) מאורמזרש (שיחה | תרומות)
שורה 1:		שורה 1:
-	זאב ז'בוטינסקי.	+	שולחן ערוך
-	זאב ז'בוטינסקי נולד בשנת 1880 ובעיר אודסה ונפטר בשנת 1940 אינו יליד הארץ.	+	שולחן ערוך הוא ספר הלכה(הדינים והמנהגים הנפוץ ביותר) שכתב יוסף קארו בצפת בשנת. 1563
-		+	יוסף קרו כתב את שולחן ערוך
-	ז'בוטינסקי הדגיש את חשיבות המאבק המדיני, ויצא נגד ההתמקדות בהתיישבות העובדת ובמטרותיה החברתיות.	+	תוכנו של שולחן ערוך הוא השולחן ערוך מתבסס על ספרו של ר' יעקב בן הרא"ש ("בעל הטורים") הנקרא "ארבעה טורים", ומכונה גם "טור". על ה"ארבעה טורים" כתב ר' יוסף קארו פירוש בשם "בית יוסף". מכיוון שה"בית יוסף" היה גדוש בפלפולים למדניים, קשה היה להסיק הלכה תוך לימוד בספר. לפיכך סִגנן שוב המחבר את דבריו בצורת הלכות הלכות, על-מנת לאפשר פסיקת הלכה ברורה. כמו כן מטרת השולחן ערוך הייתה לאפשר חזרה כל שלושים יום על הבית יוסף (ובזמננו אף יצא לאור שו"ע מסודר לפי ימי החודש).
-	בשנת 1925 ייסד ז'בוטינסקי את "ברית הציונים הרוויזיוניסטים" שהייתה תחילה חלק מן ההסתדרות הציונית – אך בשנת 1933 פרשה ממנה.	+	השולחן ערוך, כמו ה"טור", מתחלק לארבעה חלקים
		+	1. אורח חיים - על ההלכות היומיומיות - השכמת הבוקר, ציצית ותפילין, תפילה, שבת, חגים וכדומה.
		+	2. יורה דעה - על הלכות שחיטה, איסור והיתר, דיני כשרות, דיני נידה, דיני ריבית, דיני נדרים, מצוות התלויות בארץ שניתן לקיימם אף בזמן הגלות, זרעים, דיני אבלות ועוד.
		+	3. אבן העזר - עוסק בדיני המשפחה (נישואין וגירושין), ועל הלכות אישות. חלק זה נקרא כך על פי הפסוק בבראשית ב,י"ח "אעשה לו עזר כנגדו".
		+	4. חושן משפט - על הלכות דיינים, ממונות, דיני בית דין, הדין האזרחי והפלילי.
		+	הסעיפים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסעיפים בספר ארבעה טורים, אלא שהרב קארו הוסיף בכל סימן חלוקה לסעיפים.
-	ז'בוטינסקי התיישב בארץ ישראל בשנת 1928 אך חי בה רק שנתיים: בשנת 1930 יצא לביקור בחו"ל, ולא הורשה לחזור לארץ בגלל עמדותיו העוינות כלפי שלטונות המנדט הבריטי.	+	ספרי המשך לשולחן ערוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
-		+	ערך מורחב – אחרונים
-	דברים שלא אמרנו.	+	רובם ככולם של ספרי ההלכה בדורות האחרונים מתבססים על דברי השולחן ערוך בתוספת חידושים וביאורים מרבנים נוספים. דוגמה לספרי הלכה שכאלו אשר נכתבו בדורות האחרונים והתקבלו ביהדות אשכנז: שולחן ערוך הרב, חיי אדם וחכמת אדם וערוך השולחן.
-		+	גם בארצות האסלאם כתבו הרבנים השלמות על השולחן ערוך. המפורסמים מבין ספרים אלה הם: שתילי זיתים, הבן איש חי, ערך השולחן וכף החיים.
-	זאב ז'בוטינסקי מוצא בחוקי המקרא בסיס רעיוני, אידאולוגי, למדיניות הרווחה המודרנית. לשיטתו, יש קשר בין חוקי המקרא העסוקים במענקים מן היבול לעניים ולנזקקים – כמו לקט(1) ופאה(2) – ובין רעיונות חברתיים מודרניים של מדינת רווחה. לפי פרשנותו של ז'בוטינסקי, החוק המקראי הקשור לפאה הוא הבסיס לחקיקה הסוציאלית המודרנית – "ממס הכנסה ומס הירושה ועד הסיוע למחוסרי עבודה".	+	בזמננו פרחה שוב הפסיקה הספרדית ונכתבו: הילקוט יוסף
-	זאב ז'בוטינסקי	+	, הלכה ברורה.
-	סופר ומנהיג ציוני, נולד ברוסיה למשפחה מסורתית. לצד לימודיו בבית ספר רוסי למד עברית במשך שבע שנים אצל מורה פרטי. בצעירותו עסק בכתיבה עיתונאית (ברוסית) וזכה להצלחה רבה בזכות כשרונו הספרותי.	+
-	בשנת 1903, לאחר הפרעות ביהודי העיר קישינייב, הצטרף ז'בוטינסקי להסתדרות הציונית, והיה מראשי הציונות ברוסיה.	+

---

גרסה נוכחית

שולחן ערוך שולחן ערוך הוא ספר הלכה(הדינים והמנהגים הנפוץ ביותר) שכתב יוסף קארו בצפת בשנת. 1563 יוסף קרו כתב את שולחן ערוך תוכנו של שולחן ערוך הוא השולחן ערוך מתבסס על ספרו של ר' יעקב בן הרא"ש ("בעל הטורים") הנקרא "ארבעה טורים", ומכונה גם "טור". על ה"ארבעה טורים" כתב ר' יוסף קארו פירוש בשם "בית יוסף". מכיוון שה"בית יוסף" היה גדוש בפלפולים למדניים, קשה היה להסיק הלכה תוך לימוד בספר. לפיכך סִגנן שוב המחבר את דבריו בצורת הלכות הלכות, על-מנת לאפשר פסיקת הלכה ברורה. כמו כן מטרת השולחן ערוך הייתה לאפשר חזרה כל שלושים יום על הבית יוסף (ובזמננו אף יצא לאור שו"ע מסודר לפי ימי החודש). השולחן ערוך, כמו ה"טור", מתחלק לארבעה חלקים 1. אורח חיים - על ההלכות היומיומיות - השכמת הבוקר, ציצית ותפילין, תפילה, שבת, חגים וכדומה. 2. יורה דעה - על הלכות שחיטה, איסור והיתר, דיני כשרות, דיני נידה, דיני ריבית, דיני נדרים, מצוות התלויות בארץ שניתן לקיימם אף בזמן הגלות, זרעים, דיני אבלות ועוד. 3. אבן העזר - עוסק בדיני המשפחה (נישואין וגירושין), ועל הלכות אישות. חלק זה נקרא כך על פי הפסוק בבראשית ב,י"ח "אעשה לו עזר כנגדו". 4. חושן משפט - על הלכות דיינים, ממונות, דיני בית דין, הדין האזרחי והפלילי. הסעיפים בשולחן ערוך מחולקים וממוספרים באופן זהה לסעיפים בספר ארבעה טורים, אלא שהרב קארו הוסיף בכל סימן חלוקה לסעיפים.

ספרי המשך לשולחן ערוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

 ערך מורחב – אחרונים

רובם ככולם של ספרי ההלכה בדורות האחרונים מתבססים על דברי השולחן ערוך בתוספת חידושים וביאורים מרבנים נוספים. דוגמה לספרי הלכה שכאלו אשר נכתבו בדורות האחרונים והתקבלו ביהדות אשכנז: שולחן ערוך הרב, חיי אדם וחכמת אדם וערוך השולחן. גם בארצות האסלאם כתבו הרבנים השלמות על השולחן ערוך. המפורסמים מבין ספרים אלה הם: שתילי זיתים, הבן איש חי, ערך השולחן וכף החיים. בזמננו פרחה שוב הפסיקה הספרדית ונכתבו: הילקוט יוסף , הלכה ברורה.