שלושת הרגלים לפי אליה ושיר
מתוך ויקי השלום
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==מנהגי החג== | ==מנהגי החג== | ||
מעלים רגל לירושליים,יש סעודות חגיגיות ותפילה חגיגית. | מעלים רגל לירושליים,יש סעודות חגיגיות ותפילה חגיגית. | ||
| - | + | =מועד קיום המנהג= | |
מועד קיום המנהג הוא פסח ,שבועות, סוכות | מועד קיום המנהג הוא פסח ,שבועות, סוכות | ||
==עולי הרגל שהגיעו לירושלים== | ==עולי הרגל שהגיעו לירושלים== | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==פסוק מהמנהג שלושת הרגלים== | ==פסוק מהמנהג שלושת הרגלים== | ||
חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנא' (דברים טז, יד) ושמחת בחגך במה משמחם על פי המסורת היהודית, שלוש הרגלים מציינים אבני דרך בתקומתו של עם ישראל, ובנוסף מסמלים גם ציוני דרך בשנה החקלאית ותקופות שונות בחייו של היחיד | חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנא' (דברים טז, יד) ושמחת בחגך במה משמחם על פי המסורת היהודית, שלוש הרגלים מציינים אבני דרך בתקומתו של עם ישראל, ובנוסף מסמלים גם ציוני דרך בשנה החקלאית ותקופות שונות בחייו של היחיד | ||
| - | [[תמונה:[[תמונה:Example.jpg]]]] | + | [[תמונה:[[תמונה[[תמונה::Example.jpg]]]]]] |
גרסה מתאריך 05:59, 11 במאי 2017
תוכן עניינים |
מנהג שלושת הרגלים
מנהג שלושת הרגלים הם פסח שבועות סוכות חייב לעלות רגל לירושלים
מקור השם
מקור השם הוא רגל או פעם. שלוש פעמים חגגו חגים חשובים לאלוהים שהם שלושת החגים המקראיים.
מנהגי החג
מעלים רגל לירושליים,יש סעודות חגיגיות ותפילה חגיגית.
מועד קיום המנהג
מועד קיום המנהג הוא פסח ,שבועות, סוכות
עולי הרגל שהגיעו לירושלים
כשהגיעו העולים לירושלים בתקופת הבית השני מן הארץ ומחוצה לה, התאכסנו באוהלים שהוקמו מחוץ לחומות העיר, באכסניות ובפונדקים בעיר, בכמה בתי כנסת בעיר וכן בבתיהם של אנשי ירושלים ושל תושבי הכפרים הסמוכים לה. חז"ל אסרו על בעלי בתים או פונדקים לגבות תשלום עבור הלינה, וזאת על פי התפיסה שירושלים שייכת לעם היהודי כולו, ולא לתושביה בלבד==
פסוקים מהתורה
"שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל". פירוש בזמן העלייה לבית המקדש הייתה מצווה להקריב קורבן ראייה שנתחייבו בו. כפי שכתוב בפסוק מצוות העלייה לרגל היא לגברים בוגרים בלבד אך גם נשים וקטנים נוהגים בה. "עולת ראייה "פירוש שאותו היו אמורים להקריב עולי הרגל, על העולה לרגל ללא הקרבת הקורבן,'אֶת-חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה; וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה.
פסוק מהמנהג שלושת הרגלים
חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנא' (דברים טז, יד) ושמחת בחגך במה משמחם על פי המסורת היהודית, שלוש הרגלים מציינים אבני דרך בתקומתו של עם ישראל, ובנוסף מסמלים גם ציוני דרך בשנה החקלאית ותקופות שונות בחייו של היחיד [[תמונה:[[תמונה[[תמונה::Example.jpg]]]]]]
