מתוך ויקי השלום

גרסה מתאריך 09:37, 18 ביוני 2019

השומר

השומר ארגון שמירה להגנת הישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת האימפריה העותמנית.

מטרת והקמתו

הארגון נוסד בכפר תבור בערב פסח 1909, על בסיס ארגון בר גיורא. ייעודו של הארגון היה להחליף את השומרים הערביים ששמרו אז על הישוב ובמיוחד במושבות. הארגון נוסד בגליל מכיוון ששם היו מושבות חדשות. ובמיוחד אילניה שם החזיקו כבר בשמירה

הקים אותו

המופרסמים בין המקימים היו אלכסנדר זייד, יצחק בן צבי , ישראל שוחט וישראל גלעדי הארגון היה אירגון היררכי וממודר, כאשר היו סינונים קפדניים במיוחד לקבלה אליו. חברי האירגון עברו להתפשט מהמושבות החדשות שבגליל למושבות הישנות יותר שבמישור החוף ובשפלה. כמו כן הוקמו. אירגונים מתחרים של בני המושבות (השומר היה שייך לעלייה השנייה) שתפקידם היה דומה. במלחמת העולם הראשונה סבל הארגון מהטרדות של השלטון העותמני, אנשיו נאלצו להסתתר או לגלות ואחדים מהם אף הוצאו להורג. לאחר מלחמת העולם הראשונה עלה הצורך להקים ארגון שמירה רחב יותר (ארגון השומר היה ארגון קטן מאוד) ולכן הוקמה ההגנה על בסיס השומר. בנוסף על פעילות השמירה הוקמו כמה ישובים (תל עדשים, תל חי וכפר גלעדי) ע"י אנשי השומר. במצע של הארגון הושם דגש על הקשר שבין השמירה לעבודת האדמה. בחוזי השמירה שנחתמו בין הארגון ובין ועדי המושבות התחייבו איכרי המושבות להעסיק פועלים עבריים. חברי הארגון עברו אימונים, למדו שיטות לחימה וצוידו בנשק. הם התלבשו כערבים, למדו את השפה הערבית ואת מנהגי הערבים. ארגון ה"שומר" רצה לייצור יהודי חדש, יהודי אמיץ שאינו מפחד מסכנות ומוכן להלחם

פעולות חשובת של הארגון

הארגון כבש בהדרגה את מקומות השמירה והעבודה במושבות. החדיר את תודעת הביטחון למושבות העבריות והווה בהמשך בסיס לארגון ההגנה. העלה את כבודו של הישוב היהודי והיהודים בכלל בעיני הערבים.

הדבר המיוחד בארגון

ארגון שמירה והגנה יהודי, הוקם בימי העלייה השנייה, בשנת 1909 בכפר תבור, ומטרתו טיפוח כוח מגן עברי והעברת השמירה מידי שומרים ערבים לידי שומרים יהודים

מיוחד בארגון ומהי התפיסה שהנחתו אותו

מעשה זה ביטא את האידיאולוגיה של כיבוש העבודה וכיבוש האדמה. ארגון "השומר" צמח מארגון "בר גיורא" שהיה ארגון חשאי, אך בניגוד לו פעל "השומר" בגלוי . תחילה פעלו חבריו לביסוס השמירה העברית בגליל ואחר כך במושבות הוותיקות – ראשון לציון, רחובות וחדרה. אחר כך פנה להקמת יישובים חדשים דוגמת תל עדשים וכפר גלעדי. "השומר" מנה רק כמה עשרות חברים אבל הם הצליחו לשנות את דימוי היהודים כ"בני מוות". הארגון ירד למחתרת עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בעקבות דרישת השלטונות להסגרת נשקו. ב-1920 פורק הארגון וחלק מחבריו השתלב ב"הגנה

שני אנשים חשובים שהיו בו, פרט למייסד

לשולי התודעה הציונית בשנים שחלפו מאז דחקה גם דמותה של מניה שוחט (1961-1879) פטירתה. פעילותה של מניה זכורה כיום בעיקר בהקשר לתנועת "השומר" בראשית המאה ה- 20, ואולם היא המשיכה לפעול על הבמה הציבורית הציונית גם שנים רבות לאחר מכן, במסגרות שונות: איסוף כספים ברחבי העולם, פעילות בהסתדרות הפועלים, הקמת קופת חולים ועוד. בספר חדש בהוצאת יד בן-צבי, המאגד בתוכו יותר מ- 400 מן האיגרות ששלחה במהלך חייה לאישים שונים, ניבטת דמותה של מניה באור חדש ומרתק. בהזדמנות זו, בעזרת ד"ר מוטי גולני*, אחד משלושת עורכי הספר (בצוותא עם יהודה ושולמית ריינהרץ), ננסה לעמוד על משמעותה ההיסטורית והתודעתית של מניה

שני פרטי מידע על הארגון/מוסד

תדהמתם ומחאתם של הערבים לנוכח החלטת ועידת סן רמו ומחויבותו של שלטון המנדט הבריטי ל"בית לאומי" ליהודים, באו בתוך זמן לא רב לידי ביטוי בצעדים אלימים. ב-1 במאי 1921, בעקבות התכתשויות בין פלגים יריבים בהפגנות פועלים יהודים בתל אביב, נפוצו בקרב ערביי יפו שמועות שווא על פגיעות של יהודים בערבים. המון ערבי בסיוע שוטרים ערבים חמושים החל תוקף והורג יהודים ביפו ובפאתי תל אביב ובוזז חנויות ובתים. ההתקפות של הערבים התפשטו למקומות נוספים בשפלה ובשרון, נמשכו ארבעה ימים ובמהלכן נהרגו קרוב לחמישים יהודים ונפצעו יותר ממאתיים. קרוב לחמישים ערבים נהרגו מאש כוחות הצבא.

המאורעות האלו זעזעו את היישוב. שוב נחשפו חולשתו ותלותו הכמעט מוחלטת בכוחות המשטרה והצבא הבריטי לשם הגנתו. תגובתו של בן-צבי לאירועים האלו, שבמהלכם נרצח גם ידידו הטוב הסופר יוסף חיים ברנר, היתה קשה. זה חודשים התריע על הסכנה והשתתף, בתור חבר נשיאות הוועד הלאומי, בניהול המגעים עם הנציב העליון בדרישה להקים גדוד הגנה יהודי ולשלב את היהודים במשטרה