שלושת הרגלים לפי אליה ושיר

מתוך ויקי השלום

תוכן עניינים 1 מנהג זה שלושת הרגלים 2 מנהג שלושת הרגלים הם פסח שבועות סוכות חייב לעלות רגל לירושלים ולהביא תרומה מתבואתם ופירותיהם 3 מקור השם 4 מקור השם הוא רגל-פעם שלוש פעמים חגגו חגים חשובים לאלוהים הם שלושה חגים מקראיים הם החלו כחגים חקלאיים 5 פריטי החג 6 פריטי החג הם- לשלושת החגים יש תהליך התפתחות משותף 7 מועד קיום המנהג 8 מועד קיום המנהג הוא פסח ,שבועות, סוכות 9 עולי הרגל שהגיעו לירושלים 10 עולי הרגל שהגיעו לירושלים בתקופת הבית השני מן הארץ ומחוצה לה, התאכסנו באוהלים שהוקמו מחוץ לחומות העיר, באכסניות ובפונדקים בעיר, בכמה בתי כנסת בעיר וכן בבתיהם של אנשי ירושלים ושל תושבי הכפרים הסמוכים לה. חז"ל אסרו על בעלי בתים או פונדקים לגבות תשלום עבור הלינה, וזאת על פי התפיסה שירושלים שייכת לעם היהודי כולו, ולא לתושביה בלבד 11 פתגמים 12 "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל". פירוש בזמן העלייה לבית המקדש הייתה מצווה להקריב קורבן ראייה שנתחייבו בו. כפי שכתוב בפסוק מצוות העלייה לרגל היא לגברים בוגרים בלבד אך גם נשים וקטנים נוהגים בה. "עולת ראייה "פירוש שאותו היו אמורים להקריב עולי הרגל, על העולה לרגל ללא הקרבת הקורבן,'אֶת-חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. 13 וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה; 14 וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה. 15 פסוק מהמנהג שלושת הרגלים 16 חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנא' (דברים טז, יד) ושמחת בחגך במה משמחם על פי המסורת היהודית, שלוש הרגלים מציינים אבני דרך בתקומתו של עם ישראל, ובנוסף מסמלים גם ציוני דרך בשנה החקלאית ותקופות שונות בחייו של היחיד

מנהג זה שלושת הרגלים

מנהג שלושת הרגלים הם פסח שבועות סוכות חייב לעלות רגל לירושלים ולהביא תרומה מתבואתם ופירותיהם

מקור השם

מקור השם הוא רגל-פעם שלוש פעמים חגגו חגים חשובים לאלוהים הם שלושה חגים מקראיים הם החלו כחגים חקלאיים

פריטי החג

פריטי החג הם- לשלושת החגים יש תהליך התפתחות משותף

מועד קיום המנהג

מועד קיום המנהג הוא פסח ,שבועות, סוכות

עולי הרגל שהגיעו לירושלים

עולי הרגל שהגיעו לירושלים בתקופת הבית השני מן הארץ ומחוצה לה, התאכסנו באוהלים שהוקמו מחוץ לחומות העיר, באכסניות ובפונדקים בעיר, בכמה בתי כנסת בעיר וכן בבתיהם של אנשי ירושלים ושל תושבי הכפרים הסמוכים לה. חז"ל אסרו על בעלי בתים או פונדקים לגבות תשלום עבור הלינה, וזאת על פי התפיסה שירושלים שייכת לעם היהודי כולו, ולא לתושביה בלבד

פתגמים

"שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה' אלהי ישראל". פירוש בזמן העלייה לבית המקדש הייתה מצווה להקריב קורבן ראייה שנתחייבו בו. כפי שכתוב בפסוק מצוות העלייה לרגל היא לגברים בוגרים בלבד אך גם נשים וקטנים נוהגים בה. "עולת ראייה "פירוש שאותו היו אמורים להקריב עולי הרגל, על העולה לרגל ללא הקרבת הקורבן,'אֶת-חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.

וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה;

וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה, בְּאָסְפְּךָ אֶת-מַעֲשֶׂיךָ מִן-הַשָּׂדֶה.

פסוק מהמנהג שלושת הרגלים

חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנא' (דברים טז, יד) ושמחת בחגך במה משמחם על פי המסורת היהודית, שלוש הרגלים מציינים אבני דרך בתקומתו של עם ישראל, ובנוסף מסמלים גם ציוני דרך בשנה החקלאית ותקופות שונות בחייו של היחיד