מחזה הויקינגים

מתוך ויקי השלום

השופט חורץ את משפטו: אני קובע כי יוריק אשם בהריגה ויהיה עליהם לעזוב את הארץ. רויק: אריק בני, נצטרך לנדוד ולחפש אי אחר בו נוכל לחיות את חיינו. אריק: אבל אני רוצה להשאר עם החברים שלי. רויק: אין לנו ברירה. אם נשאר כאן יהרגו אותי ואותך. אריק: אם כך, נתחיל חיים חדשים. אני מקווה למצוא חברים גם במקום החדש אליו נגיע.

רואים ספינה ועליה 12 ויקינגים רולו: רואים יבשה. רויק: אי גדול. רולו: יש כאן המון שלג וקרח.

הספינה שטה, ליף אריקסון: אין לנו מזון, אנחנו חייבים למצוא אוכל ומקום מגורים במהירות האפשרית אחרת יגיע סופנו המר..

ויקינג : הנה יש פה אדמה, אתם רואים? אמרתי לכם שאנחנו נמצא אדמה בסוף!!

כולם צועקים משמחה!!! ויקינג שני: ו..... יש גם אנשים שלבושים עם בגדים כאלו עבים. רולו: מדוע אין יבשה? השטח לבן אני מבולבל מאוד. אריק: וואו! מראה מאוד מרהיב, אני מניח שכדי לעצור באי הזה וכדי שאנשים ירצו להצתרף אלינו בשהות במקום אתן לו שם שנותן חשק. רויק:nice land? (ארץ נחמדה) ליף אריקסון: זה לא משכנע! אריק האדום: נקרא לה גרינלנד

כל הויקינגים מסכימים ומהנהנים ושותים כוסית יין. הקריין: וכך הויקינגים הגיעו לגרינלנד. יום אחד אריק האדום רב עם אחד מתושבי האי, אולג שמו. אולג: מדוע אתה לוקח כל כך הרבה דגים וצד בכמויות כאלה מופרחות? לא נשאר למשפחתי אפילו פיסת דג אחת.

אריק האדום: מדוע אתה נכנס לצלחת שלי עלוב נפש התרחק מפה. אולג: בוא נראה אותך! שניהם שולפים חרבות קרב מזויף ובסיומו אולג שוכב על הרצפה ומת. רולו: בחיי! שוב? בגילי המופרח אני יודע שהמעשה הזה יוביל אותנו לגירוש נוסף ועוד נדידות אפילו שכביכול האי הזה הוא שלנו. לייף אריקסון: למה אבא? היו לי פה כבר כמה חברים! עכשיו הכל נהרס!. קריין: אריק האדום ומשפחתו עוזבים את גרינלנד. לייף אריקסון:אני חושב שאני רואה יבשה מרחוק! כל הויקינגים צוהלים ומריעים ועולים ליבשה. רויק:איך נקרא לה? לייק אריקסון:נקרא לה וינלנד (ארץ היין) קריין:וכך מגלה לייף אריקסון את וינלנד אמריקה של היום. לייף אריקסון: אבל יש שם אנשים אנחנו נצתרך להילחם בהם ואין לנו מספיק גרזני דני חרבות גרזנים ומגנים איך נילחם? קריין: אני מציע שנלך לנפח