שיר בן עזרא חנה סנש
מתוך ויקי השלום
תוכן עניינים |
תפקידה של חנה סנש
תפקידה של חנה סנש היה ריגול והייתה צנחנית
מתי נולדה
חנה סנש נולדה ב17 ביולי 1921 ומתה ב7 בנובמבר 1944
מתי עלתה
חנה עלתה לארץ ב1939 לקיבוץ שדות ים ולמדה שם שנתיים בבית ספר החקלאי לבנות בנהלל
התנדבות לצבא הבריטי
ב1943 התנדבה לצבא הבריטי והצטרפה לקבוצה צנחנים ושם עזרה לבריטים ב15 במרץ צנחה חנה על יוגוסלביה ליד הגבול ההונגרי כאשר חנה נתפסה על ידי חיילים ההונגרים ונשלחה לכלא בבודפשט עיר הולדתה ושם נחקרה בעינוים סנש הועמדה לדין בבית דין צבאי הונגרי באשמת ריגול ובגידה במולדת (שהרי נולדה בהונגריה), אך עוד קודם שהסתיים משפטה הוצאה להורג, ב-7 בנובמבר 1944 (כ"א בחשוון ה'תש"ה), בגיל 23. בבגדיה של סנש נמצאו לאחר מותה שתי פתקאות. באחת מהן כתבה מספר חרוזים, בהם היא חזתה את קיצה, ובשנייה סליחה מאמה. סנש ניהלה יומן עד יומה האחרון. יומן זה יצא לאור בעברית ב-1946. אלמונים הביאוה לקבר ישראל, ב"חלקת המרטירים", בבית העלמין היהודי בבודפשט[4].
בתחילת 1947, ניסה מפקד ההגנה במזרח אירופה, יעקב סלומון, להתחקות אחר גורלה של סנש בימיה האחרונים. אנשיו, יוסף מאיר וחנה ריבלין, עקבו אחר המשפט שנערך לשופטה של סנש, בטענות ששפט אותה כמרגלת ולא כשבוית מלחמה, ושלא הודיע לעורך דינה לפני הוצאתה להורג. בנוסף, נפגשו סלומון ואנשיו עם אישה שישבה עם סנש בכלא והעידה על ימיה האחרונים. פרטים על התנהלות המשפט ועל העדות, נמסרו למזכירות הקיבוץ המאוחד בדו"ח שכתבה ריבלין במאי 1947
