הלל הזקן לפי אורי וגלאור
מתוך ויקי השלום
הלל הזקן התבלט ביותר בחכמי ארץ ישראל בתקופת הורדוס.
כינויו "הזקן" ניתן לו לא בשל גילו - אלא בשל חכמתו ומעמדו.
הלל הזקן נולד בסוף המאה ה-1 לפני הספירה בבבל.
ונפטר במאה הראשונה לספירה.
הלל הזקן עלה לארץ בגיל 40.
לימים נודע כחכם גדול בתורה, שעלה בידיעותיו על כל חכמי ארץ ישראל, ולכן התמנה לנשיא.
הוא פתח את שערי בית המדרש לכל החפץ ללמוד, ושינה את אופיו של בית המדרש ממוסד אליטיסטי - למוסד עממי.
הלל גם הגדיר כללים במדרש הלכה ("שבע מידות") וקבע תקנות שנועדו להתאים את ההלכה לצורכי החיים המשתנים, ובכך "פתח לדרך של חידושים לדורות שאחריו".
נודע הלל "כאישיות מוסרית, רחבת אופקים ורחבת לב, מלאה באהבת הבריות".
הלל היה ידוע באהבת השלום, ברדיפת שלום, באהבת האדם ובמתינות, כפי שעולה מן הסיפור על הנוכרי שבא אליו כדי להתגייר, וביקש ללמוד את התורה "על רגל אחת". והלל גייר אותו ואמר לו את כל התורה - על רגל אחת: "מה ששנוא עליך - אל תעשה לחברך.
התפרנס בדוחק רב, ואת השכר הזעום שהרוויח מדי יום חילק לשניים - חציו לפרנסת בני ביתו וחציו דמי כניסה לבית המדרש.
אימרה ידועה שאמר: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"
הלל הזקן התגורר בירושלים.
הלל הזקן נולד בבבל למשפחה שיוחסה לצאצאי דויד המלך.
בצעירותו עלה לארץ ישראל כדי ללמוד תורה בבית מדרשם של שמעיה ואבטליון.
הוא נקרא גם הלל הבבלי.
הלל הזקן, בן זוגו ובר הפלגותא של שמאי הזקן, היה חדשן בתחום לימוד תורה וההלכה.
