התלמוד לפי רהב ודניאל ימין
מתוך ויקי השלום
תוכן עניינים |
התלמוד הוא
שני מרכזי התורה שבארץ ישראל ובבל הצמיחו שני תלמודים: תלמוד בבלי, שנוצר בישיבות בבל, ותלמוד ירושלמי, שהוא פרי לימודם של חכמי ארץ ישראל. על אף ששני תלמודים אלה מבוססים על אותה משנה, ונוצרו במרכזים שהיו ביניהם קשרים רבים, הם שונים בשפתם, בהיקפם, בתוכנם, בסגנונם ובמקרים רבים גם במסקנותיהם ההלכתיות.
מי שכתבו את התלמוד הבבלי הם
האמוראים , הרב אשי , רבינא ,
מי שכתב את התלמוד הירושלמי הוא
רבי יוחנן ( בר נפחא ).
מבנה התלמוד
כאמור, מבנה התלמוד מבוסס על מבנה המשנה, ומכאן חלוקתו למסכתות: התלמוד הבבלי כולל שלושים ושבע מסכתות, ובהן כל המסכתות לארבעה משישה סדרי המשנה (ש"ס) - מועד, נשים, נזיקין וקודשים - ומסכת אחת בלבד לכל אחד משני הסדרים - זרעים וטהרות כל מסכת בתלמוד הבבלי מחולקת לפרקים, ובכל פרק סוגיות רבות ושונות. בדרך כלל סוגיה תלמודית קלסית פותחת בציטוט מן המשנה. אחרי הציטוט באות על פי רוב שאלות הנוגעות לה, כגון: מנין למדו התנאים עניין זה? האין הוא סותר הלכה שנקבעה במקור אחר? מה עוד אפשר ללמוד ממשנה זו? האמוראים מנסים להשיב על שאלות כאלה ועל שאלות אחרות, לפרש מילים ומונחים הנזכרים בדברי התנאים, לנמק את ההלכות הנזכרות במשנה, להגדיר איסורים וחיובים, ליישב סתירות ועוד. כאמור, החלק של התלמוד הכולל את דברי האמוראים בלי המשנה נקרא גמרא. בדיונים ההלכתיים בתלמוד יש טיעונים וטיעוני נגד - מעין פרוטוקול של משא ומתן בין האמוראים בסוגיות הנדונות. עם זאת, לעתים קרובות אין בתלמוד הכרעה הלכתית, וספרי ההלכה שנתחברו בדורות שאחריו (דוגמת משנה תורה, שולחן ערוך) נועדו להשלים את החסר ולהציג דינים והלכות פסוקות על בסיס התלמוד הבבלי. כאמור, הטקסט התלמודי הוא טקסט משפטי והלכתי מעיקרו, אך לא כולו כזה: התלמוד הבבלי משקף גם את "תחומי ההגות והחיים של העם" ויש בו גם תכנים ספרותיים: "כרבע מן החומר שבתלמוד הבבלי... שייך מבחינת תוכנו לתחום האגדה". יש בו דרשות והרחבות סיפוריות על סיפורי המקרא, סיפורים על אישים ועל דמויות מתקופת המשנה והתלמוד, חומר הגותי לא-הלכתי בנושאים תאולוגיים ודתיים (דוגמת ימות המשיח, יחסי אדם ואלוהיו) וכן משלים, אמרי חוכמה ופתגמים.
התלמוד הבבלי נוצר והתגבש ב...
ישיבות סורא ופומבדיתא בידי אמוראי בבל במאות 3 - 5 לספירה.
חוקרי התלמוד בימינו סבורים כי
תהליך האיסוף והסידור של התלמוד הירושלמי נחתם בסוף המאה ה-4 או בתחילת המאה ה-5 לספירה.
התלמוד הירושלמי נחתם ב...
א. התלמוד הירושלמי נחתם בטבריה. ב. במאה השישית לספירה. לאחר שהתלמוד נחתם הוא התקבל ונעשה מחייב מבחינה הלכתית בכל תפוצות ישראל.
