מידע על הויקינגים

מתוך ויקי השלום

אמונת הוויקינגים הייתה פגאנית והתבססה על המיתולוגיה הנורדית. הם האמינו כי מוות בקרב הוא המוות המהולל ביותר ורק מי שמת מוות כזה זכאי להגיע לואלהלה, גן העדן של הלוחמים. כל ויקינגי נולד עם תג מחיר, ששוויו נקבע לפי המעמד בו הוא נולד, וזה המחיר שאותו לדוגמה היה מחויב רוצח לשלם למשפחה של הנרצח.

הוויקינגים היו פירטים

תחילת ההתפשטות

כמו רוב הסקנדינבים היו גם הוויקינגים תחילה ציידים, חוואים ודייגים אשר חיו בקהילות אוטונומיות קטנות. עם פיצוץ האוכלוסין בסקנדינביה, התגלעו עימותים פנימיים והתעורר הצורך בשווקים חדשים למסחר. אז החלו חלק מהשבטים לחפש את פרנסתם בים (כמו הפיניקים והיוונים בזמנם) ולהתנחל בחופי הים הצפוני והים הבלטי. כך הפכו חלק מהם ל"ויקינגים", המכונים גם נורדים בתקופה מאוחרת יותר, יורדי ים ובוני ספינות מהמובילים בתקופתם.

כלי השיט העיקרי של הוויקינגים היה ה'ספינה הארוכה'. הדגם דומה לגליאה עם הבדל משמעותי אחד: הספינה התאימה למסע ארוך באוקיינוס. ספינותיהם הארוכות באופן בולט היו בנויות בעיקר מעץ אלון וכללו 40 - 60 חותרים. לכל ספינה היה תורן בודד ועליו מפרש מרובע, ודפנותיה היו מכוסות מגנים. כל ספינה הייתה זוויתית בשני צדיה כך שיכלה לנוע קדימה ואחורה מבלי להסתובב.

באותם ימים היו הוויקינגים עורכים את פשיטותיהם עם בוקר מן הים על יישובים לחופי אירופה, לבזוז אותם ואחר להעלותם באש. בטרם היה מגיע כוח סיוע להגן על היישוב, כבר היו הוויקינגים מפליגים אל לב ים בספינותיהם. הציים הוויקינגיים לא היו גדולים, אך היות שלמדינות באירופה המערבית לא היו ציי מלחמה ראויים לשמם, כוחו של הצי הוויקינגי היה כה גדול, עד שאפילו האימפריה הביזנטית סבלה מנחת זרועו.

במרוצת הזמן השתלטו הוויקינגים על שטחים נוספים מחוץ לארצותיהם והחלו להתיישב בהם. אימתם של הוויקינגים על תושבי אירופה הייתה כה גדולה, עד שלעתים, היו תושבי היישובים נמלטים כשרק התקרבו הוויקינגים לאזור, וכך נוספו ללוחמים שטחים חדשים ללא מאמץ. סיפורי הפשיטות, הקרבות והתגליות תועדו בסאגות הנורדיות, שתחילה עברו מפה לאוזן, ובתקופה מאוחרת יותר הועלו על הכתב.

ידוע גם על פלישות ויקינגיות בים התיכון. הוויקינגים ניווטו על פי השמש והכוכבים, ונסחפו כאשר היה יורד הערפל, לכן הקפידו רוב הזמן לשוט בטווח ראייה מהחופים.

אמונת הוויקינגים הייתה פגאנית והתבססה על המיתולוגיה הנורדית. הם האמינו כי מוות בקרב הוא המוות המהולל ביותר ורק מי שמת מוות כזה זכאי להגיע לואלהלה, גן העדן של הלוחמים. כל ויקינגי נולד עם תג מחיר, ששוויו נקבע לפי המעמד בו הוא נולד, וזה המחיר שאותו לדוגמה היה מחויב רוצח לשלם למשפחה של הנרצח.

במהלך השנים התפלגו השבטים הוויקינגיים ללאומים שונים וכיום צאצאיהם חיים בדנמרק, בשבדיה, בנורבגיה ובאיסלנד; הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, בהבדלים הלשוניים בין שפות הארצות שמקור כולן בנורדית העתיקה.

כמו כן, אחוז ניכר מהאוכלוסייה של אנגליה, סקוטלנד, בלארוס, אוקראינה, מזרח אירלנד וצפון צרפת הוא בעל שורשים ויקינגיים.

בניגוד למיתוס המקובל על דמות הוויקינגים כפראים מוזנחים, השתמשו הוויקינגים בכלים דוגמת מסרק, סכין גילוח, מלקטת וכדומה

הוויקינגים דיברו נורדית עתיקה וכתבו באמצעות האלפבית הרוני.

מקורות אחרים מדווחים שהויקינגים נהגו להקריב קורבנות אדם לאל אודין, לרוב בתלייה. התלויים נחשבו כשייכים לאל אודין, ובעלי כוחות ניבוי כמותו, משום שהם מרחפים בין עולם האדם לעולם האלים. אמונה זו מתקשרת למיתוס הנורדי הידוע, לפיו אודין תלה את עצמו על עץ העולם יגדראסיל ו"הקריב את עצמו לעצמו" כדי להשיג יידע נבואי על אחרית הימים. בערבית נקראו בעבר הויקינגים רוסים.עם השנים הויקינגים החלו גם לסחור ולעבוד אדמה במקום לדוג ולצאת אל הים.

האדמה הראשונה אליה הגיעה משלחת המחקר הייתה מכוסה בסלעים מבריקים ושטוחים, לכן קיבלה את השם "הלולנד", שמשמעו בנורדית עתיקה "ארץ האבנים השטוחות". ויקינגים, כינוי לחבורות פושטים של בני עמי סקנדינביה, דהיינו שבדים, נורבגים, דנים ולאחר זמן גם איסלנדים, אשר הגיעו לחופי אירופה ואף לצפון אפריקה במאות 9 - 11 לספירה, וכן לנהרות הגדולים של אירופה המזרחית - כפושטים, כשודדי ים, כסוחרים וכמייסדי ערים וממלכות. מקור המלה "ויקינג" שנוי במחלוקת; ייתכן שהוא מצוי במלה הנורדית העתיקה vikingr, שאחד מפירושיה האפשריים הוא "בן מפרץ ויק" (הכוונה למפרץ הידוע כיום בשם מצר סקגרק); עם זאת, יש הצעות רבות אחרות בפי האטימולוגים. מכל מקום, השם ציין ברוב השפות האירופיות את חבורות הפושטים והסוחרים הללו. שם נרדף היה Norsemen או Normans, "אנשי הצפון," בצורתו האנגלית; בשפות אחרות היו לו גרסאות דומות. מכאן, כמתואר להלן, השם "נורמנדי" לאחת מממלכותיהם.

וינלנד הוא השם שנתן לאי בצפון אמריקה לייף איריקסון, מהמושבה האיסלנדית באי גרונלאנד, שנשלח על ידי אביו, איריק בן תורוואלד (המכונה איריק האדום), למסע שבו נתגלתה היבשת בפעם הראשונה ליושביה של אירופה בסביבות שנת 1000 לספירה, שנים רבות לפני גילוי אמריקה על ידי קולומבוס.

איריק בן תורוואלד (950 - 1003): המכונה "איריק האדום" איסלנדית: Eiríkr rauði, היה פורע-חוק שברח מאיסלנד, ולפי המסורת האיסלנדית הוא שמצא והתיישב, ואף העניק את השם ל"ארץ הירוקה" (גריינלאנד (Grænland); "גרינלנד" באנגלית), ושכנע כמה עשרות משפחות איסלנדיות לבוא בעקבותיו.

אין בנמצא שום תיעוד היסטורי שמסביר מדוע החלו איכרי סקנדינביה במסעות הפשיטה שלהם. השערות ההיסטוריונים בני זמננו מצביעות על שני גורמים אפשריים, האחד חברתי-פוליטי והאחר כלכלי. עד המאה ה-9, עמי סקנדינביה חיו במסגרות חברתיות קטנות, שהתבססו על משפחות מורחבות הקשורות זו לזו בקשרי נישואים. ראשי המשפחות הלו היו שליטים כמעט עצמאיים בנחלאותיהם הקטנות, ותבעו את נאמנותם הגמורה של תושביהן. אך במרוצת הדורות הלכו והתפתחו ממלכות ריכוזיות יותר בדנמרק, בשבדיה ובנורבגיה; תהליך זה הואץ עם תחילת חדירתה של הנצרות. ראשי השבטים הקטנים שלא מצאו את מקומם במסגרות הרחבות יותר, העדיפו לעתים לצאת עם אנשיהם למקומות אחרים, מחוץ לסקנדינביה. לחילופין, הם ביקשו לחזק את מעמדם בממלכה על ידי צבירת עושר מן החוץ, במסחר או בשוד.

ויקינגים במובן מסוים, אחדות אמתית הושגה בתגובה לפלישות ויקינגים מדנמרק אשר כבשו את החלק המזרחי של אנגליה במאה ה-8. במאה ה-9 הוולשים כרתו ברית עם הוויקינגים, שפלשו לאי הבריטי, כנגד האנגלו-סקסים במזרח האי, כפי שעשו לפניהם ממלכות קורנוול וברטאן. בשנת 878 הוולשים, יחד עם הוויקינגים הדנים, הביסו צבא שלם של חיילי מרסיה, ניצחון שהעניק לויילס שנים רבות של שקט. בשנת 1063 הוולשים שוב הביסו את הסקסונים ממרסיה, הפעם בעזרת ויקינגים מנורבגיה. כמו בקורנוול וברטאן, הוויקינגים למעשה עזרו למנוע את כיבוש האזורים הקלטים על ידי האנגלו-סקסים. מתקפות הויקינגים על צפונה של בריטניה הביאו להרס הממלכות דאל ריאטה ונורת'מבריה. מלכי הפיקטים נלחמו בויקינגים בלא הצלחה. אאוגן מק אואנגוסה מלך פורטריו (שמה של ממלכת הפיקטים בתקופה זו) ואאד מק בואנטה (מלך דאל ריאטה) נהרגו בקרב מול הויקינגים בשנת 839. וויליאם הכובש ירש את תואר הדוכס מאביו, רולו, כאשר היה רק נער.