שולחן ערוך לפי מיתר כרמל ונעה מ.
מתוך ויקי השלום
מהות המסמך
השולחן ערוך מתבסס על ספרו של ר' יעקב בן הרא"ש ("בעל הטורים") הנקרא "ארבעה טורים", ומכונה גם "טור". על ה"ארבעה טורים" כתב ר' יוסף קארו פירוש בשם "בית יוסף". מכיוון שה"בית יוסף" היה גדוש בפלפולים למדניים, קשה היה להסיק הלכה תוך לימוד בספר. לפיכך סִגנן שוב המחבר את דבריו בצורת הלכות הלכות, על-מנת לאפשר פסיקת הלכה ברורה. כמו כן מטרת השולחן ערוך הייתה לאפשר חזרה כל שלושים יום על הבית יוסף (ובזמננו אף יצא לאור שו"ע מסודר לפי ימי החודש). מכיוון שהשולחן ערוך בנוי על סדר הטור, נכללות בו - כמו בטור, רק ההלכות המעשיות לימינו אלו, שבהם אין בית המקדש קיים. מסיבה זו, הלכות רבות (כמו הלכות טומאה וטהרה, קורבנות, וחלק מהמצוות התלויות בארץ) לא מופיעות בספר. זאת בניגוד לספרו של הרמב"ם "משנה תורה", שמקיף את התורה כולה וכולל את כל תרי"ג המצוות, גם אלה שאינן רלוונטיות לימינו. ב'שולחן ערוך' פסק רבי יוסף קארו בדרך כלל על פי דעת הרוב מבין שלושת "עמודי ההוראה": הרי"ף, הרמב"ם, והרא"ש. כאשר לא יצאה מ-"עמודי ההוראה" הכרעה ברורה בנושא מסוים, צירף רבי יוסף קארו את דעות הרמב"ן, הר"ן, הרשב"א, המרדכי, הסמ"ג וספרים נוספים והכריע על פיהם. מבנה הספר
